עיאשי נ' עיאשי ואח'

החלטה

השופט י. גריל [ס. נשיא] והשופט כמאל סעב:

א.לאחר שמיעת הראיות בקובלנה פלילית, הרשיע בית משפט השלום בחיפה, (ס. הנשיא, כב' השופטת א. קנטור, תיק ק"פ 3315-04-09) את שני הנקבלים (אחסאן וסמאח עיאשי) בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 של חוק העונשין.

בגזר הדין נדון כל אחד משני הנקבלים למאסר מותנה בן 6 חודשים, ותשלום פיצוי של 3,000 ₪.

הנקבלים זוכו מעבירת האיומים.

ב.הקובל הגיש ערעור על קולת העונש (עק"פ 35566-10-13) ואילו הנקבלים הגישו מצידם ערעור הן על הרשעתם והן על גזר הדין (עק"נ 61079-10-13).

ג.בדיון שהתקיים בפנינו ביום 26.12.13, טען ב"כ הקובל כי ערעור הנקבלים הוגש באיחור ולכן יש להורות על דחייתו או מחיקתו.

התרנו לשני הצדדים להגיש בענין השלמת טיעון קצרה בכתב, ועתה עלינו להכריע בסוגיה.

ד.בעיקרו של דבר סבורים אנו כי ערעור הנקבלים ב-עק"נ 61079-10-13 אכן הוגש באיחור.

גזר הדין ניתן ביום 9.9.13, ולכן המועד להגשת ערעור חלף ביום 24.10.13 (ולא ב- 14.10.13 כטענת ב"כ הקובל בנימוקי תגובתו 1 (ב) + 1 (ד)).

בפועל הוגשה הודעת הערעור של הנקבלים ללא נימוקים, ביום 29.10.13.

יצויין, כי את נימוקי הערעור הגיש ב"כ הנקבלים ביום 25.11.13 לאחר בקשה להארכת מועד לה ניתנה הסכמתו של ב"כ הקובל.

ה.ב"כ הנקבלים טוען, כי סבר שהמועד שלרשותו להגשת הערעור הוא עד 3.11.13 נוכח פגרת חג הסוכות, דא עקא, לפי סעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א -1981:

"במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה פגרה או שבתון שעל פי חיקוק , זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

פגרת הסוכות חלה בפרק הזמן שמיום 18.9.13 – 28.9.13 (יום שבת), משמע, אמצע התקופה, ובוודאי לא הימים האחרונים שבתקופה, ולכן אין בימי פגרה אלה כדי להושיע את הנקבלים.

לחלופין, עותר ב"כ הנקבלים להארכת המועד להגשת הערעור עד מועד הגשתו בפועל (29.10.13).

ו.סעיף 201 של חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע כי "בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשת לרשות ערעור, לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200".

ז.בענין זה נקבע, כי אחת ההשלכות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועיגונה של הזכות לחירות בגדרו, מאפשרת גישה רחבה יותר מבעבר בכל הנוגע לבקשות ארכה המוגשות לצורך הגשת ערעור פלילי מטעם נאשמים (ואילו על המדינה רובץ נטל משמעותי כדי להצדיק מתן ארכה לצורך הגשתו של ערעור פלילי) – עיינו: בש"פ 822/99 עודד שכטר נגד מדינת ישראל, פ"ד נ"ד(1) 4, וכן ספרו של כב' השופט (בדימוס) י. קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, ב', מהדורת תשס"ט-2009, בעמ' 1869 .

ח.יצויין, כי סעיף 201 של חוק סדר הדין הפלילי, איננו מגביל את סמכות בית המשפט בנוגע להארכת מועדים, אך על העותר להארכתם ליתן הסבר לאיחור.

יחד עם זאת, שיקול הדעת בנוגע להארכת מועד להגשת ערעור פלילי הוא רחב מאד, יותר מאשר בהליך אזרחי (עיינו: ספרו הנ"ל של כב' השופט (בדימוס) י. קדמי, בעמ' 1872).