עיאשי נ' יפרח ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו, מסוג פורד פיאסטה, מ.ר. 1124008 (להלן: "רכב התובע") כתוצאה מתאונה שארעה בצומת יגור ביום 12.11.07 ואשר במהלכה ארעה התנגשות בין רכב התובע לבין רכב מסחרי מסוג ג'י.אם.סי, שהיה נהוג על ידי הנתבע 1, מ.ר. 1318418 (להלן: "רכב הנתבע") אשר היה מבוטח באותה עת על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובע, בעת שהוא חצה את צומת יגור מכיוון צפון לכיוון נשר, כשהרמזור לכיוון נסיעתו מורה ירוק, הגיח לפתע רכב הנתבע מצידו הימני (כיוון נסיעה מחיפה לכיוון מזרח) תוך שהוא מתעלם מרמזור אדום מכיוון נסיעתו, ובכך חסם את מסלול הנסיעה של התובע וגרם להתרחשות התאונה, כאשר על אף ניסיון התובע לחמוק מן הפגיעה, פגעה חזית רכב התובע בחלק שמאלי אחורי של רכב הנתבע באיזור הגלגל השמאלי.

כתוצאה מהתאונה ניזוק רכב התובע באופן קשה והוכרז כאובדן כללי. בהתאם לחוות הדעת ובניגוד לנטען בכתב התביעה, הסכום לפיצוי בהתאם לשווי הרכב ולאחר ניכוי השרידים, עומד על סך של 4,500 ₪ כאשר לסכום זה יש לצרף שכר טרחת שמאי ובסך הכל שיעור הנזק עומד על סך של 5,250 ₪ בלבד, ולא כנתבע בתביעה.

בניגוד לגרסת התובע, טוען הנתבע כי הוא החל בנסיעה לאחר שעמד ברמזור אדום בצומת בכביש 75 מכיוון חיפה לכיוון מזרח, ולאחר שהרמזור התחלף לירוק החל בנסיעה איטית ולפתע הגיח רכב התובע מצידו השמאלי ופגע בחלק השמאלי אחורי של רכבו.

יצוין כי ביחס לתאונה, התנהלה חקירה משטרתית אולם בסופו של יום לא הוגש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים.

במהלך הדיון בפני שמעתי את עדות התובע וכן עדותם של שני עדים שהובאו מטעמו, האחד מהם עד שמסר הודעה במשטרה בסמוך לאחר הארוע, מר וסים אבו אלהיג'א (להלן: "וסים") והאחר, מר אדריס נסים, עד שדבר קיומו לא הוזכר בהודעת התובע במשטרה, וממילא הוא לא מסר שם הודעה.

כמו כן העיד בפני הנתבע כאשר כל אחד מהנהגים חוזר על גרסתו כפי שמסר אותה במשטרה. יצוין כי במקום הארוע נערך דוח פעולה על ידי שוטר שהגיע למקום כאשר הנהגים כבר לא היו בתוך הרכבים (התובע פונה על ידי אמבולנס) ושוטר זה ערך תשריט ביחס למיקום הרכבים בצומת בעת שהגיע למקום. בהתאם לתשריט זה, בעת הגעת השוטר, כאמור לאחר שכבר הנהגים לא היו ברכבים, נמצא רכב הנתבע בסמוך למקום יציאתו מהרמזור לכיוון מזרח כאשר הוא מסובב מעט על צירו ופניו פונים דווקא לכיוון דרום. לעומת זאת, רכב התובע נמצא מעט מזרחית לו, בתוך הצומת כשהוא מסובב על צירו ופניו פונים צפונה לכיוון ממנו הגיע.

ברור לחלוטין כי מיקום הרכבים בתשריט הינו תוצאה של סיבוב הרכבים בעקבות האימפקט בתאונה ומיקומם אינו תואם איזה מהעדויות שנשמעו בפני בענין זה, אולם דבר אחד ניתן להסיק מהתשריט והוא שההתנגשות בין הרכבים אכן ארעה במסלול הימני ביותר של כביש 70 (הכביש מצפון לדרום), דהיינו במסלול בו נסע התובע, ובסמוך מאד לתחילת הצומת מכיוון נסיעתו של הנתבע, דבר העומד בסתירה לטענת הנתבע בפני, כי הרגיש את החבטה ברכבו לאחר שכבר הספיק להשלים את חציית רוב הצומת וכבר עמד להיכנס למסלול נסיעתו מצידו השני של הצומת, דהיינו בצידו המזרחי ביותר.

מכאן, שבאם ניתן להסיק דבר מהתשריט הרי שהוא תומך במידה רבה יותר דווקא בגרסת התובע שהובאה בפני באשר למיקום התאונה.

יחד עם זאת אין בתשריט או בתיק המשטרה כל ראיה מחזקת או סותרת לשאלה מי מהנהגים נכנס לצומת בניגוד להוראת הרמזור וזאת כאשר ההנחה היא כי הרמזורים פעלו באופן תקין ולא הובאה כל ראיה שאין הדבר כך.

בחינת עדות העדים שהביא התובע כדי לתמוך בגרסתו, מעלה תהיות באשר למידת המהימנות שאפשר לתת לאותם עדים ביחס לסוגיה האמיתית שבמחלוקת, והיא האם אכן רכב התובע נכנס לצומת בעת שהרמזור לכיוון נסיעתו הורה אור ירוק "מלא", דהיינו שלא החל להבהב ולהתריע בדבר התחלפות צפויה של הוראת הרמזור, ולא היה נסיון של התובע "לגנוב" את הרמזור. שני העדים הינם לכאורה עדים אוביקטיביים שכן לא נסעו עם התובע ברכב ולא הוכח קשר קודם ביניהם למעט היכרות שטחית בהיותם בני אותו כפר.

שני העדים טענו כי הם נסעו ברכבים אחרים אשר עמדו במסלול המיועד לפניה שמאלה מכיוון צפון לכיוון מזרח והבחינו ברכב התובע עובר באור ירוק רגע לפני התאונה.

מעדות שני העדים, כאשר העד וסים טען בפני כי בחלוף 6 שנים איננו זוכר דבר מהתאונה ולפיכך יש להסתמך אך ורק על הודעתו במשטרה, עולה כי עדים אלו חשו למקום התאונה, לאחר התרחשותה ושם הבחינו כי התובע, המוכר להם מהכפר, היה מעורב בה. טענתם כי בעת שעמדו והמתינו להתחלפות הרמזור לכיוון נסיעתם הבחינו ברכב התובע עובר ברמזור ירוק, איננה סבירה כלל בעיני שכן, סביר הרבה יותר שנהגים אלו היו מרוכזים דווקא ברמזור המיועד לפנייתם שמאלה ולא במצב הרמזור המורה על נסיעה ישר. יתירה מכך, מאחר ושניהם לא ידעו כלל שהתובע נוסע במסלולים לידם המיועד לנסיעה ישר (ובודאי שלא צפו כי עומדת להתרחש תאונה), מדוע הקדישו מחשבה כלשהי למצב הרמזור לנוסעים ישר?

סביר יותר בעיני כי השניים, לאחר ארוע התאונה, הסיקו מנסיבותיה כי אכן התובע עבר באור ירוק אולם לא שוכנעתי כי עדים אלו אכן ראו במו עיניהם את הרמזור הירוק "המלא" כאשר התובע נכנס לצומת.

אציין כי העובדה שהעד וסים טען בדיון כי אינו זוכר דבר וכי כל עדותו מסתמכת על העדות שנתן במשטרה זמן קצר לאחר התאונה, לא אפשרה למעשה חקירה נגדית אפקטיבית של עד זה שכן כמובן, לא ניתן לאמת אותו עם מידע שהוא טוען כי אינו זוכר כלל. כך למשל עד זה לא זכר אם ראה את התאונה ואת התרחשותה, לא יכל לציין את מיקום הרכבים לאחר התאונה מלבד העובדה שרכב הנתבע עצר עם פניו צפונה, וממילא קשה ליחס משקל כלשהו לטענתו כי ראה את הרמזור לכיוון נסיעת התובע שהוא ירוק בזמן שהוא עמד בפניה שמאלה.

לאור זאת אינני מוצאת לנכון לבסס ממצא כלשהו על עדויות העדים ולמעשה ההכרעה הינה בשאלה האם ניתן להעדיף את אחת מעדויות הנהגים על פני השניה, כאשר במקרה זה מאחר ומדובר בתביעת התובע, על התובע להטות את הכף של מאזן ההסתברויות כדי שתביעתו תתקבל.

לאחר בחינת העדויות בפני ועיון מדוקדק בהודעות הנהגים במשטרה, אני סבורה כי גרסתו של התובע סבירה יותר ויש בה, בצירוף למיקום הפגיעות ברכבים ומיקום התאונה, לתמוך בגרסתו שהוא זה שחצה את הצומת ברמזור ירוק ואילו הנתבע נכנס למסלול נסיעתו בעת שהוא כבר היה בתוך הצומת וביקש לחצות אותה, תוך חסימת מסלול נסיעתו.

כפי שציינתי לעיל טענת הנתבע בעדותו כי כבר הספיק לחצות את הצומת קודם להתרחשות התאונה, עומדת בסתירה לתשריט השוטר ואף עומדת בסתירה למיקום הפגיעה ברכבים שכן, באם היה הדבר כך המשמעות היא שרכב התובע, שהגיע מצפון, ביקש לפנות שמאלה בניגוד לטענת התובע ואז צפוי היה שהמפגש בין הרכבים, יהא חזית לחלק אחורי ולא כפי שקרה. בנוסף לכך יש לציין כי טענתו של הנתבע כי בעת שהחל לנסוע לאחר התחלפות הרמזור, לא הבחין ברכב כלשהו בצומת, איננה סבירה כלל וכלל לאור מיקום התאונה דהיינו, מיד לאחר יציאתו מהרמזור, כך שגם באם יצא באור ירוק כטענתו, חייב היה להבחין ברכב התובע שכבר השלים את חציית מרבית הצומת מכיוון נסיעתו. מיקום הנזקים ברכבים מצביע על כך שהרכבים היו בזוית ישרה האחד לשני, דבר התואם את גרסת התובע כי התאונה ארעה במסלול נסיעתו מצפון לדרום דהיינו מסלול נסיעה ישר.

מכאן, עולה גם המסקנה שהנתבע, אשר יתכן כי לא היה ערני לחלוטין בנהיגתו לאור העובדה שהוא עבד בשעות הלילה והחל את נסיעתו בסמוך לפני ארוע התאונה, לאחר מספר שעות עבודה, ככל הנראה נכנס לצומת בעת שהרמזור הורה אור אדום מכיוון נסיעתו. מעבר לצורך אציין כי גם באם הייתי מקבלת את טענת הנתבע כי הוא יצא באור ירוק מהרמזור לכיוון נסיעתו, עדיין הייתי מייחסת לו חלק מהאחריות להתרחשות התאונה, שכן ברור כי גם במצב דברים כזה, נכנס הנתבע לצומת מבלי לוודא כי היא פנויה, שכן כאמור, כלל לא הבחין ברכב התובע, דבר המעיד כי פשוט לא הסתכל....