עיאס אדיב נ' עבד אלכרים סאמי (עיאשי)

פסק דין

1.         בפני בקשת הנושה, עיאס אדיב (להלן: "המבקש") למחיקת בקשה להכרזת החייב כפושט רגל ולהורות על החזר אגרה.

2.         ביום 13/12/07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לבקשת המבקש.

3.         ביום 18/12/08 נערך דיון במסגרת ההליך בפני כב' השופטת ד. סלע במסגרתו הורתה, בין היתר, כי המבקש יגיש הצעה למינוי מנהל מיוחד וכן ציינה כי מובהר למבקש כי באם יחליט המנהל המיוחד כי אין מקום להכריז על החייב פושט רגל בהעדר תועלת לנושים והמבקש לא יצליח לסתור הנחה זו, עלול בית המשפט לבטל את צו הכינוס.

4.         ביום 9/2/09 ניתנה החלטת כב' השופטת ד. סלע על מינויו של עו"ד ערן אטלס כמנהל מיוחד לנכסי החייב.

5.         המבקש טוען בבקשתו כי אין תועלת לנושים, לרבות למבקש באם יוכרז החייב כפושט רגל וכי התשלום החודשי אשר הושת על החייב אינו משולם על אף היותו בסכום מזערי.

6.         בתגובתו ציין המנהל המיוחד כי נוכח נימוקי בקשת המבקש שאינו רואה עוד תועלת בהליך פשיטת הרגל לחייב ומאחר והחייב אינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד ומתחמק מלהתייצב לחקירה במשרדו ולמסור מידע ומסמכים אודות נסיבות קריסתו הכלכלית אינו מתנגד לביטול צו כינוס הנכסים והליכי פשיטת הרגל של החייב.

7.         ב"כ הכנ"ר ציין בתגובתו כי לאור עמדת המבקש והמנהל המיוחד נראה לכאורה כי הליך הפש"ר הינו מיותר. עם זאת, ציין כי לא די בהודעת המבקש וכי לבית המשפט שמורה הסמכות הבלעדית לסיום ההליך כאשר יש להתחשב בכלל נושי החייב ובטובת הציבור בכללותו ולאו דווקא בשיקולי המבקש.

ב"כ הכנ"ר הוסיף כי נכון למועד תגובתו הוגשו כנגד החייב 23 תביעות חוב בסך כולל של 6,518,298 ₪ וכי הינו סבור כי יש ליידע את הנושים בדבר הבקשה בכדי לאפשר למי מהם להודיע באם הינו מבקש להצטרף להליך אם לאו.

8.         הבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל נקבעה לדיון ליום 26/11/09, כאשר כב' השופטת ד. סלע ציינה בהחלטתה כי הכנ"ר יזמן את החייב וכל נושיו לדיון על מנת ליתן להם הזדמנות להביע עמדתם.

9.         ביום 26/11/09 נערך בפני דיון בבקשה בנוכחות ב"כ המנהל המיוחד, ב"כ הכנ"ר, ב"כ הנושה מזרחי יעקב וב"כ הנושה בנק ערבי ובנק מזרחי מאוחד.

            ב"כ הכנ"ר ציין וביחס להחלטת כב' השופטת ד. סלע כי אין בידו אישור מסירה ואולם ההחלטה והזימונים הומצאו לנושים ולחייב. ב"כ הכנ"ר ציין כי הינו מתנגד למצב בו החייב מנסה למנף ההליך לטובתו וכי ככל שכך רצונו, שתוגש בקשה על ידו. ב"כ הכנ"ר הוסיף וטען כי לא התקבלה הודעה של מי מהנושים המעוניין בהליך וכי יש לקבל את בקשת המבקש ולבטל את ההליך.

           ב"כ המנהל המיוחד ציינה כי המנהל המיוחד מצטרף לעמדת הכנ"ר וכי המבקש אינו מעוניין בהליך ואף נושה אחר לא הגיש בקשה אחרת.

            ב"כ הנושה מזרחי יעקב ציינה כי אין לה מה להוסיף על פני הנאמר.

            דיון:

10.        הוראת סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") שכותרתה חזרה מבקשה קובעת כדלקמן:

"אין חזרה מבקשה שהוגשה - בין של נושה ובין של חייב - אלא ברשות בית המשפט."

המלומדים לוין וגרוניס התייחסו בספרם, פשיטת רגל, מהדורה שניה בעמ' 84-85 לפיקוח המוטל על בית המשפט והתחשבותו בכלל נושי החייב וטובת הציבור לאחר שהחלו הליכי פשיטת רגל ולחזרת נושה מבקשתו:

"בקשה לצו כינוס נגד חייב יכול ותוגש על -ידי נושה ויכול ותוגש על -ידי החייב בעצמו. הגשת בקשה לצו כינוס מפעילה את מנגנון הפקודה ומעתה ואילך יפקח בית המשפט על הליכי פשיטת הרגל מתוך התחשבות בכלל נושי החייב ובטובת הציבור בכללותו ולאו דווקא בשיקולי המבקש, בין אם הוא הנושה ובין אם הוא החייב. משהתחילו הליכי פשיטת הרגל אין היוזמה להמשכתם או לביטולם מסורה עוד בידי יוזם ההליך; הפקודה קובעת שאין חזרה מבקשה לצו כינוס שהוגשה - בין אם הוגשה על-ידי נושה ובין אם על ידי חייב - אלא ברשות בית המשפט. גם אם שולם לנושה המבקש מלוא חובו לאחר הגשת הבקשה לצו כינוס, אין בית המשפט חייב להרשות לנושה לחזור בו מבקשתו.  משהוגשה בקשה לצו כינוס והמבקש לא המשיך בהליך בשקידה ראוייה, יתכן שנושה אחר יחליף את המבקש המקורי וימשיך בהליך תחתיו. בית המשפט רשאי לדרוש מן הנושה או מן החייב ראייה שאין לאחרון נושים נוספים. נתברר שיש לחייב נושים נוספים, יש להזמינם לדיון ולברר מפיהם אם חפצים הם להצטרף לבקשה תחת המבקש המקורי. אם סירבו הנושים האחרים להצטרף לבקשה, רשאי בית המשפט להרשות למבקש המקורי לחזור בו מבקשתו."