עיאדה ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

פסק דין

המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעים, לטענתם, בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 20/1/10.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים במלואם. שלושת התובעים העידו ואילו מטעם הנתבעת לא הובאו עדים. בתום הדיון שהתקיים היום סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה ודחיתי למתן פסק דין אשר יישלח אל הצדדים בדואר.

למרות מימדי התיק "הצנועים" והעדר טענה לנכות רפואית ו/או הפסדי שכר כלשהם, לא הגיעו הצדדים לעמק השווה, דבר שהביא לשמיעת ראיות בדרך הרגילה.

התובעים טוענים כי ביום התאונה הנ"ל נהג התובע מס' 1 ברכב, כאשר בנו (התובע מס' 3) יושב לידו ואילו בתו התובעת מס' 2 ישבה בכסא האחורי. במהלך הנסיעה, החליק הרכב וסטה ימינה ופגע במעקה בצד הכביש. עקב כך, טענו התובעים כי סבלו מכאבי ראש, כאבים בחזה ובצוואר. שלושת התובעים פנו לטיפול רפואי בחדר מיון של בית החולים. התובע מס' 1 טען כי המשיך בטיפול רפואי, ואילו לגבי התובעים 2+3, הובהר במהלך שמיעת עדותם היום, כי לא נזקקו לטיפול רפואי כלשהו מעבר לאותו ביקור בחדר מיון של בית החולים.

ב"כ התובעים ניסה בכתב התביעה וכן בתצהירים שהוגשו ובסיכומים ששמעתי היום להעצים את הנזק ולטעון לנזקים כבדים ופיצויים בסכומים לא מבוטלים. מנגד, טען ב"כ הנתבעת כי מדובר במקרה שאין לתת בו אמון ולכל היותר מדובר בנזק של מה בכך, על פי החוק.

שקלול הראיות ששמעתי היום (עדויות שלושת התובעים והמסמכים שהוגשו) מלמדים כי מדובר בתיק קטן מימדים, כאשר לגבי התובעים 2+3 נטענו טענות בדבר טיפולים פיזיותרפיים ו/או המשך מעקב בקופ"ח, כאשר הם בעצמם הודו במהלך הדיון כי לא נזקקו לטיפולים אלה. יש לראות בחומרה קיום מסמך שלכאורה מלמד על קבלת טיפולים פיזיותרפיים, כאשר בפועל לא בוצעו טיפולים אלה (בהתאם לעדות ששמעתי היום). עובדה זו משליכה על המשקל שיש לייחס לאישור הפיזיותרפי שהתובע מס' 1 טוען כי נזקק לו.

ביחס לכל התובעים, קיימת עתירה לפיצויים בגין שלושה ראשי נזק כדלקמן: הוצאות נסיעה ורפואיות; עזרת צד ג'; נזק לא ממוני.

תעודות חדר המיון המתייחסות לתובעים 2+3 גובלים במקרה של "נזק של מה בכך". לגבי התובע מס' 1, ראוי לציין כי מדובר באדם הסובל ממחלות ללא קשר לאירוע התאונתי ואשר בגינן הוא מקבלת קצבת ביטוח לאומי נוכח קיום נכות כללית בשיעור 75% לצמיתות.

במכלול הנתונים הנ"ל, נחה דעתי לפסוק סכום גלובאלי עבור שלושת התובעים יחדיו (אב ושני ילדיו) אשר יבטא נזק לא ממוני מידתי ורכיב קטן במיוחד בגין הוצאות נסיעה. על פניו, לא נגרם נזק של הוצאות רפואיות וגם לא עבור עזרת צד ג'.

אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 3,000 ₪, כאשר סכום זה כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד, לתשלום תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין אל הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

ה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: