עיאד נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 28/02/13, על ידי השופט שמואל יציב, בתיק תת"ע 1304-11-12.

2.הערעור מופנה כנגד פסק הדין של בית משפט קמא.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה ברכב למרות שחלפו מזה למעלה מ- 6 חודשים מיום פקיעת רישיון הנהיגה - עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] התשכ"א- 1961, וכן עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח - לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל 1970.

4.העבירה בוצעה ביום 27/06/12, בכניסה לקיבוץ יגור מבכביש 752. המערער זומן להקראה ליום 18/11/12. לישיבה זו, לא התייצב ועל כן, הורשע בהיעדרו. בית משפט קמא הוציא נגד המערער צו הבאה וזימנו ליום 28/02/13.

5.ביום 28/02/13, התייצב המערער בעצמו ואז בית משפט קמא הקריא לו את כתב האישום והודיע לו על הרשעתו בהעדרו וכי יש לו זכות להגיש בקשה לביטול הכרעת הדין תוך 30 יום ועל כך השיב:

"הכול נכון, מאה אחוז".

לאחר מכן, שני הצדדים טענו לעונש ובית משפט קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים:

7 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים ו- 1,800 ₪ קנס שישולם תוך 90 יום.

6.כאמור, הערעור מופנה כנגד פסק הדין, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין - ראו סעיף 6 להודעת הערעור.

טענות הצדדים:

7.המערער טען כי בית משפט קמא שגה כאשר הטיל עליו את העונשים החמורים והקשים. אומנם, רישיון הנהיגה של המערער פקע ביום 27/10/09 וגזר הדין ניתן רק ביום 28/02/13, כך שהיה על בית משפט קמא להסתפק בעונש פסילה על תנאי וקנס בלבד, לדעת בא כוחו.

8.בית משפט קמא לא נתן דעתו על כך שהמערער היה מצוי בהליכי פשיטת רגל ובשל כך לא היה יכול לחדש את רישיונו. חובות כבדים רבצו עליו. מה גם, שבהליכי פשיטת הרגל, הוטלו עליו הגבלות הנוגעות גם לרישיון הנהיגה.

9.בא כוח המערער טען כי הוא עשה את כל אשר היה יכול לעשות ובסופו של יום הביא לביטול ההגבלות שהוטלו על המערער, לרבות חידוש רישיונו.

10.המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. אין בפיו של המערער כל טענה שיש בה כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט קמא, בין אם זה בהכרעת הדין ובין אם זה בגזר הדין.

דיון והכרעה:

11.לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

12.יצוין כי המערער לא הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר ואף תשובתו להודעת בית המשפט שהקריא לו את כתב האישום והעמידו על זכותו להגיש בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר תוך 30 יום, ענה בתשובה הבאה: