עטייה נ' עיריית אשדוד מחלקה משפטית

לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד עיריית אשדוד, שהוגשה לבית המשפט המחוזי (כבית משפט אזרחי). המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הסמכות העניינית – האם לבית המשפט המחוזי ה"אזרחי" או לבית המשפט לעניינים מנהליים.

1.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי פרט 9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. על פי הבקשה, המשיבה – עיריית אשדוד (להלן: "העירייה") – הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות"). לטענת המבקש, העירייה לא הנגישה, או לא הנגישה באופן מלא, את מערך התחבורה הציבורית העירונית או את התשתית לתחבורה הציבורית בעיר. בנוסף טוען המבקש כי במחדליה פגעה העירייה באוטונומיה של הרצון החופשי, בשוויון, בכבוד, בחופש התנועה והנגישות של אנשים עם מוגבלות.

2.הצדדים חלוקים בשאלת הסמכות העניינית. לשיטת המבקש, הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, לשיטת העירייה, הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

המבקש נסמך על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"צ 45477-07-15 מיום 27.12.2017 (כב' השופטת מ' נד"ב).

המבקש מדגיש כי ההליך לא הוגש על בסיס פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין) אלא על בסיס פרט 9 (תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות).

3.לטענת העירייה, הסמכות לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניינים מנהליים. העירייה מפנה לאמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו בקשה לאישור נגד רשות, בתביעה שעילתה החלטה של הרשות, ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים. העירייה מוסיפה וטוענת כי מדובר בתקיפה של החלטה או מחדל של העירייה בביצוע התאמות נגישות, ובידי בית המשפט לעניינים מנהליים הכלים הנחוצים להכרעה בעניינים ייחודיים אלו. עוד טוענת העירייה כי במצב שבו מבוקש צו עשה, ודאי כי הערכאה המתאימה היא בית המשפט לעניינים מנהליים ולא בית משפט אזרחי.

העירייה מפנה לחוות דעתו של כב' השופט נ' הנדל בדנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי גליל תאגיד המים האיזורי בע"מ (ניתן ביום 17.12.2019, להלן: "עניין מי הגליל"), שם נקבע כי המחוקק ראה בתובענה ייצוגית - שעניינה החלטת הרשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין - הליך מנהלי במהותו, להבדיל מאוסף של תביעות אזרחיות.

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתובענה הייצוגית שלפניי נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

סעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות מתווה את ההליך של הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בנוגע לבקשה המוגשת כנגד "רשות", קובע סעיף 5(ב)(2):