עטיה נ' א. ד. (אשר זגורי) עבודות בנין בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתו של המבקש, מר עטיה גסטון, כי אורה על הטלת עיקולים זמניים על זכויות ונכסים שונים של המשיבים, חברת א.ד. (אשר זגורי) עבודות בניין בע"מ ומר אשר זגורי, וזאת במסגרת תביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבים, על הסך של 2,163,660 ₪.

הטענות בכתב התביעה

בכתב תביעתו טוען המבקש, כי המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") הינה תאגיד ישראלי, חברת בניה, ומי שהתקשרה עימו בהסכם שותפות, הסכם הלוואה ובנייה ואילו המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הינו בעל שליטה במשיבה, המוציא והמביא מטעמה ומי שקמה לו חובה אישית כלפי המבקש.

עוד טען המבקש בכתב התביעה, כי ביום 4 בדצמבר 2003, פנתה המשיבה באמצעות המשיב לבנו של המבקש, מר שמעון אטיאס, בבקשה למתן הלוואה בסכום של 3,000,000 ₪ לצורך מימון פרויקט בניה למגורים בשכונת "פסגת אור שלום" בנתיבות, אך זה סירב להלוות כספים בריבית.

על כן הציע המשיב, כי מחצית הכסף, היינו, סכום של 1,500,000 ₪ יינתן למשיבה כ-"הלוואת גמ"ח" - שתוחזר ללא ריבית, ואילו המחצית השנייה בסך 1,500,000 ₪ יינתנו כהשקעה בפרויקט המגורים, ולשם כך הצדדים התקשרו ביום 8/12/2003 בשני הסכמים:

א. "הסכם הלוואת גמ"ח" לפיו, המבקש הלווה 1,500,000 ₪ במזומן למשיבה והמשיבה התחייבה בהתאם לסעיף 6 בהסכם ההלוואה, לפרוע את ההלוואה בתוך 6 חודשים מיום סיום בניית פרוייקט המגורים וקבלת טופס 4 (טופס "אישור אכלוס" לפי תקנה 5 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965) כשהחזר הלוואה זו היה צריך להיעשות ללא ריבית, כאמור.

ב. "הסכם שותפות" לפיו המבקש ישקיע סכום של 1,500,000 בפרויקט מגורים המכונה "פסגת אור שלום" אותו הקימה המשיבה, בנתיבות, וזאת כנגד הבטחת רווח מוסכם וקבוע מראש, בסכום של 700,000 ₪. היינו, המשיבה התחייבה בסעיף 5.1 להסכם הנ"ל, לשלם למבקש רווח מינימלי כסכום חלוט וקבוע מראש של 700,000 ₪.

המבקש אף מוסיף וטוען בכתב התביעה, כי הצדדים הסכימו שהרווח בסך - 700,000 ₪ ישולם על דרך של הספקת שירותי בניה. המשיבה התחייבה, באמצעות המשיב, ליתן, כנגד סכום זה, ובתוספת סך של 260,000 ₪ מצד המבקש, שירותי בניה על דרך של בניית שני בתים בגודל של 160 מ"ר בנוי, כל אחד.

המשיבה אף התחייבה לבצע את כל עבודות הבנייה, השלד, הגג ועבודות גמר לרבות נגרות, מטבחים, מקלחות ועוד עבודות פיתוח לרבות שבילים, הכל לפי המפרט הגבוה ביותר מחומרי בניה מעולים שהצדדים הגדירו אותם "מהטופ שבטופ" כלשון כתב התביעה, וכי את התחלת הבניה הייתה צריכה לבצע המשיבה החל מקבלת היתר בניה לכל מגרש.

כמו כן, כאמור בהסכם הגמ"ח, בסיום בניית הפרוייקט, התחייבה המשיבה להשיב את ההשקעה בסך של 1,500,000 ₪.

עוד הוסיף המבקש, כי בחודש נובמבר 2006, המציא המבקש, באמצעות בנו, למשיב, היתר בניה עבור מגרש 246, ובחודש ינואר 2007 המציא את היתר הבניה עבור מגרש 245.

חרף מסירת ההיתרים למשיבה, כך על פי כתב התביעה, לא החלה המשיבה בעבודות הבניה אלא לאחר כשנה ולא לפני שהמבקש, באמצעות בנו, חזר ופנה אינספור פעמים למשיבה, בבקשה להתחיל את הבניה ובכל פעם שפנה אליה, חזרה והבטיחה, באמצעות המשיב 2, כי תעשה זאת בהקדם, אך כל הבטחותיה לא היו אלא מן השפה ואל החוץ, כלשון כתב התביעה, ולמרות שלאחר חודשים ארוכים התחילה בבניית השלדים, הפסיקה את בנייתם ואף שלאחר זמן חזרה וחידשה אותה, חזרה שוב והפסיקה את הבניה.

לטענתו של המבקש כעולה מכתב התביעה, בתאריך 23.6.08 פנה בנו של המבקש, מר שמעון אטיאס, המטפל בשם אביו בנכסיו, למשיבה, ורק לאחר דרישה אולטימטיבית, נאותה המשיבה להיפגש עימו, כאשר בפגישה זו הובטח ע"י המשיבה כי תפעל לאלתר להשלמת הבנייה של שני הבתים ולשם כך נחתם מזכר ביניהם, לפיו הקבלן יסיים את בניית שני השלדים בנתיבות, באופן מוחלט, לא יאוחר מיום 31/8/08 ובאחריותו לבצע את כל הפיקוח הנדרש, על מנת שהבניה תעמוד בתקנים הנדרשים. כמו כן, עם סיום עבודת השלד, ישלים הקבלן את הבנייה באופן סופי, לשם המסירה למזמין.

לטענת המבקש, כל ההבטחות הללו לא קוימו שכן מגרש 245, ערב נטישת המבנה ע"י המשיבה, היה במצב של שלד: קיימים יסודות, ריצפה, תקרה, עמודים, קירות חוץ, הכנה לחשמל (באופן חלקי) וממ"ד בקומת המרתף – אך כל זאת ללא חיפוי וללא ריצוף.

זאת ועוד, לטענתו, הבניה במגרש 246, ערב הנטישה של המבנה, הייתה במצב התחלתי אף יותר: יסודות, ריצפה וממ"ד ללא חיפוי וללא ריצוף כאשר בממ"ד מסגרות לחלון ולדלת, והכנת חשמל חלקית - הא ותו לא.

על כן, על פי הנטען בכתב התביעה, פנה המבקש לשמאי, מר גדי יהודה ולשמאי והמהנדס מר אוריאל נמיר והם העריכו את שווי המשך העבודות, כמפורט להלן:

א. למגרש מס' 245 בסכום של בין 750,000₪ ל- 800,000₪ בתוספת מע"מ. לצורך התובענה העמיד המבקש את העלות על הסך של 775,000₪ בתוספת מע"מ (כולל פיקוח הנדסי).

ב. למגרש מס' 246 בסכום של בין 850,000₪ ל- 900,000₪ בתוספת מע"מ. לצורך התובענה העמיד המבקש את העלות על הסך של 875,000₪ בתוספת מע"מ (כולל פיקוח הנדסי).