עטיה נ' חברת החשמל לישראל בעמ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת ערבון להוצאות המשיבה, בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על שלוש החלטות של בית משפט שלום בנתניה (כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ) מהמועדים 23.1.12, 24.1.12 ו-30.1.12.

יצויין כי ביום 5.1.12 התקיים דיון בפני כב' השופטת קולנדר בבקשת המבקש למנוע מהמשיבה (להלן: "חברת החשמל") לנתק את החשמל בבית המבקש (כפי שהבנתי, המבקש טען לחיובי חשמל מופרזים מאד, אותם כנראה לא שילם). באותו דיון הגיעו הצדדים להסכמה כי תיערך בדיקה עדכנית של מונה החשמל תוך 7 ימים, כמו גם בדיקה של הזכוכית של ארון החשמל ובמידת הצורך הזכוכית תוחלף. לאחר ביצוע הבדיקה יתבררו הנתונים. כן הוסכם כי הבקשה לסעד זמני והתביעה שהגיש המבקש יימחקו ללא צו להוצאות.

לאחר שבוצעה בדיקת המונה על ידי חברת החשמל בבית המבקש, טען המבקש כי יש לחייב את חברת החשמל לבצע את הבדיקה בתנאי מעבדה בחברת החשמל, שכן בבדיקה שהתקיימה בביתו יכולות להיות טעויות, ולמעשה ביקש שוב ליתן צו מניעה זמני נגד חברת החשמל. בקשותיו של המבקש נדחו על ידי בית המשפט קמא, אשר ציין בהן כי סיים את מלאכתו עם מתן החלטתו ביום 5.1.12, וכי אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו.

בבקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו כי יש לחייב את חברת החשמל לבצע בדיקה של המונה בתנאי מעבדה בחברת החשמל וכן ליתן צו מניעה זמני נגד חברת החשמל.

בבקשתו של המבקש למתן הפטור נטען כי יש להתחשב במצוקתו הכלכלית, כי המבקש נכה ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד.

המשיבה מתנגדת לבקשות מאחר ולטענתה המבקש עושה כל ניסיון אפשרי להתחמק מתשלומי חשבונות החשמל, כי המבקש הינו תובע סדרתי, שאינו מכבד את החלטות הערכאות השיפוטיות וממשיך בהגשת תביעות סרק, כאשר אין לכך צידוק. עוד נטען כי ההליך אינו מגלה עילה.

המדינה גם כן מתנגדת לבקשה למתן פטור מתשלום אגרה. לשיטתה המבקש עושה שימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות וגוזל את זמנו של בית המשפט. עוד נטען כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בתקנות ובפסיקה לקבלת הפטור.

באשר לפטור מתשלום אגרה, תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.

התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

בענייננו, ועוד לפני בדיקת טענות המבקש באשר ליכולתו הכלכלית, יש לקבוע כי ההליך בו נקט המבקש אינו מגלה עילה. ההליך בפני בית המשפט קמא הסתיים עם מתן ההחלטה ביום 5.1.12 בה נמחקה בהסכמה התביעה, ולא היה מקום לשוב ולעתור בבקשות שונות במסגרת אותו הליך.

ככל שהמבקש סבר כי יש לבצע בדיקה נוספת של המונה בתנאי מעבדה, וככל שלא הגיע להסכמה עם חברת החשמל לגבי ביצוע בדיקה זו (יש להניח כי מחלוקת בעניין זה יכולה להתעורר רק באשר לעלויות הבדיקה), היה עליו לעתור בהליך נפרד חדש בעניין זה, ולא במסגרת אותו הליך שהסתיים בהחלטה הנזכרת לעיל (המהווה למעשה פסק דין המסיים את התיק).

אי קיום עילה למבקש מביאה לדחיית בקשתו לפטור מאגרה ובוודאי שמביאה גם לדחיית הבקשה לפטור מערבון, שם עליו להוכיח כי סיכויי התביעה טובים, וברור שבענייננו, המצב הוא ההיפך מכך, סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל הינם קלושים עד בלתי קיימים.

למעלה מהצורך אציין כי גם בנושא הוכחת חוסר יכולת כלכלית לא עמד המבקש בתנאים הנדרשים, אך די כאמור באמור לעיל לעניין אי קיום עילה וסיכויים קלושים ביותר כדי לדחות את בקשתו.

אשר על כן, הבקשות נדחות.

הערבון נקבע בסך 10,000 ₪ ויופקד תוך 21 יום.

אם לא יופקד הערבון במועד שנקבע לעיל, ומכיוון שניתנה כבר ארכה להפקדת הערבון, יידחה הערעור ללא התראה נוספת.

האגרה תשולם אף היא תוך 21 יום, ואם לא תשולם במועד תימחק בקשת רשות ערעור.

ימי הפגרה נמנים במניין המועדים הנ"ל.

המזכירות תקבע תז"פ בהתאם.