עח"ק 64459-01-15 מקורות חברת מים בעמ נ' הרשות הממשלתית למים וביוב ואח' - פסקדין

השופט רון שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

הערה מקדימה:

תוקף מינוים של נציגי הציבור חברי המותב פג ביום 31.12.15. בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק בתי דין מנהליים תשנ"ב – 1992 מוסמכים נציגי הציבור להשלים דיון בהליך בו החלו לדון קודם למועד פקיעת המינוי, למשך שישה חודשים, דהיינו עד ליום 30.6.16. ביום 21.4.16 חתם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים על מינוי חדש לנציג הציבור שאול שטרייט. ביום 1.5.16 חתם השר על אישור דומה בעניין מינוי של מר יורם אבנימלך. עד כמה שהצלחנו לברר, דבר המינוי טרם פורסם בילקוט הפרסומים. עם זאת, ומאחר ופסק הדין ניתן קודם ליום 30.6.16, לא ראינו עילה לעכב את החתימה עד לפרסום המינוי בילקוט הפרסומים. בהתאם ייחתם כעת פסק הדין ויועבר לצדדים.

הרקע לעררים:

לבית הדין למים הוגשו שני עררים, אשר נקבע כי ידונו במאוחד, נגד החלטת המשיבים 1 – 2 המורה על ביטול רישיון אספקת המים של מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות") (העוררת בעח"ק 64459-01-15) ישירות לנשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן: "נשר") (העוררת בעח"ק 5669-02-15) והמורה כי שירותי אספקת המים לנשר יתבצעו על ידי תמר - תאגיד המים רמלה בע"מ (להלן: "תאגיד המים"). כמו כן, במסגרת הערר שהגישה מקורות עוררת היא נגד החלטת המשיבים 1 – 2 לבטל את רישיון האספקה שלה בנוגע לשני צרכנים גדולים נוספים – בית הסוהר רמלה אילון (להלן: "שב"ס") ובית העלמין הבריטי והעברת שירותי אספקת המים לתאגיד המים.

טענות הצדדים:

הטענות העיקריות של העוררות במסגרת העררים שהוגשו הן טענת מקורות כי קיים מהלך כולל של המשיבות 1 – 2 להעביר את שירותי אספקת המים לצרכנים ממקורות לתאגידי המים כאשר מקורות תישאר בסופו של דבר ספקית הולכת המים בלבד וטענת נשר כי העברת אספקת המים לנשר לידי תאגיד המים תגרום לירידה באיכות השירות שנשר מקבלת (בהתחשב בכך שמדובר בצרכן גדול מאוד של מים) וכן לגידול העלויות הצפויות לנשר בגין אספקת המים.

מקורות טוענת עוד כי מדובר בהעברת שלושה צרכנים ותיקים וגדולים של מקורות המחוברים ישירות אל מערכת האספקה שלה על גבי תשתית ייעודית שהניחה מקורות ואשר אותה היא מפעילה ומתחזקת. נטען כי מקורות משרתת צרכנים אלה שנים רבות מאוד לשביעות רצונם המלאה וכי לא קמה כל עילה, תפעולית או אחרת, לבטל את רישיונות האספקה של מקורות בקשר עם הצרכנים שבהחלטת המנהל (המשיב 1). נטען כי לאחר יישום החלטת המשיב 1 לא יחול כל שינוי באופן האספקה לצרכנים שבהחלטת המשיב 1, האספקה תיעשה על ידי אותו גורם (מקורות) ועל גבי אותה תשתית (של מקורות), אך בין הספק בפועל (מקורות) לבין הצרכנים תתווסף חוליה, תאגיד המים (המשיב 3), שאין לה כל תפקיד בשרשרת האספקה, אך יש בה כדי לפגום בקשר הישיר שבין הספק לצרכניו. נטען כי כל תפקיד החוליה האמורה מתמצה בגביית תמורה עבור השירות הניתן על ידי מקורות, תוך גזירת עמלה.

עוד טוענת מקורות כי החלטת המשיב 1 במקרה זה מהווה יישום פרטני של החלטה עקרונית אותה קיבל הדרג הביצועי ברשות המים, על דעת עצמו, לבצע שינוי מבני כולל במשק המים שבמסגרתו מקורות תורחק מתחום החלוקה ופעילותה תצומצם לתחום ההולכה. נטען כי ההחלטה בדבר ביצוע שינוי מבני והפעולות שמבצעת רשות המים לשם מימושה נגועות בפגם מנהלי חמור של חריגה מסמכות. כן נטען כי בהחלטת המשיב 1 כמו גם בהחלטה בדבר ביצוע שינוי מבני ובאופן בו התקבלו נפלו שורה ארוכה של פגמים מנהליים נוספים ובכלל אלה היותן של החלטות אלה שרירותיות ונעדרות כל נימוק של ממש, נעדרות תשתית ראייתית לקבלתן, נגועות בשיקולים זרים, וחורגות ממתחם הסבירות באופן קיצוני. נטען כי להחלטות לא קדם הליך שימוע כנדרש וכמתחייב, למרות שמדובר בפגיעה בזכויות קנייניות ומעין קנייניות של מקורות, כמו גם הגבלת חופש העיסוק שלה.

מקורות טוענת כי לרשות המים, ובפרט לדרג הביצועי שלה, אין סמכות מכוח חוק המים או מכוח כל חוק אחר לבצע שינוי מבני כאמור במשק המים והשינוי המבני המבוצע אינו מעוגן במדיניות ממשלתית ואף לא בתוכנית האב למשק המים. נטען כי באמצעות פריטת השינוי המבני להחלטות פרטניות שעניין אי חידוש רישיון מקורות ביחס לצרכנים מסוימים מבקשת רשות המים להתגבר על היעדר סמכות לבצע שינוי מבני כולל שאינו מעוגן במדיניות ממשלתית ובחקיקה ראשית כמתחייב וכנדרש.

מקורות טוענת כי ההחלטה בדבר ביצוע שינוי מבני נעדרת כל תשתית ראייתית לקבלתה, שכן לא קדמה לה כל עבודת מטה רצינית הבוחנת את השלכותיה כמתחייב מרשות מנהלית הפועלת כדין ובאופן תקין. נטען כי המסמך היחיד אותו הציגה רשות המים כעבודת מטה המהווה תשתית ראייתית להחלטה בדבר ביצוע שינוי מבני הוא מסמך הנושא כותרת "מסמך להתייחסות" שנכתב בשנת 2013 על ידי מר גלעד פרננדס, סמנכ"ל בכיר (כלכלה) ברשות המים ואחד משני המצהירים מטעם רשות המים. נטען כי מדובר במסמך שאיננו עבודת מטה יסודית, אלא מסמך להתייחסות היוצא מנקודת מוצא כי יש לבצע שינוי מבני ואינו מסביר ומנתח את השיקולים בעד ונגד ביצוע המהלך.