עזרן ואח' נ' ג'בארין ואח' - פסקדין

פסק דין

1.זוהי תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע 1, המנוח עזרן נסים ז"ל (להלן: "המנוח"), כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 10.07.2010.

2.המנוח היה בחייו הבעלים של רכב מדגם טיוטה, בעל מספר רישוי 46-540-09 (להלן: רכב התובע"). התובע 2, הוא בנו ויורשו כדין של המנוח. אין מחלוקת בין הצדדים, כי במועד הנקוב ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע, שהיה נהוג אותה עת ע"י התובע 3 (להלן: "סמי") ורכב נוסף בעל מס' רישוי 80-556-56, שבבעלות הנתבע 1 (להלן: "סאלח ורכב הנתבע", בהתאמה), בו נהגה אותה עת אשתו של סאלח, גב' סוניה ג'בארין (להלן: "סוניה"). רכב הנתבע בוטח אותה עת ע"י הנתבעת 2.

3.המחלוקת בין הצדדים נסבה בעיקרה על השאלה מי מבין שני הנהגים המעורבים אחראי לקרות התאונה. גרסת התובעים הייתה שבמועד הנקוב עמד רכב התובע בעצירה מוחלטת בנתיב השתלבות לימין. לפתע, הגיח רכב הנתבע במהירות מופרזת ופגע ברכב התובע מאחור.

4.סמי הוסיף וטען במסגרת עדותו, כי בעת יציאה מקיבוץ גבעת עוז פנה שמאלה לנתיב השתלבות לימין. לדבריו, בהיותו בעצירה מוחלטת בתוך נתיב ההשתלבות הבחין ברכב הנתבע מגיח מאחור מהכביש הראשי במהירות מופרזת. בהתקרבו אל עבר רכב התובע, סטה לפתע רכב הנתבע מנתיב נסיעתו לנתיב ההשתלבות בו עמד רכב התובע בעצירה מוחלטת, כאמור, והתנגש בו. בעטיה של התאונה נפגע רכב התובע בחלקו האחורי ימני.

5.בחקירה נגדית, השיב סמי, כי התאונה התרחשה עוד בטרם הספיק להשתלב ולהיכנס אל תוך הכביש הראשי. בהתייחסו לרכבים נוספים שנסעו בכביש, השיב סמי בחקירה נגדית כי הוא עצר את הרכב בתוך מסלול ההשתלבות, משום שלפני התאונה בא מאחוריו רכב אחר, חלף על פניו והמשיך בנסיעה ישר בכביש הראשי.

6.בנסיבות האמורות, לטענת התובעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנהגת ברכב הנתבע, ומשכך עליה ועל מבטחת רכבה – הנתבעת 2- לשפותם בגין הנזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מהתאונה.

7.מנגד, גורסים הנתבעים שרכב התובע יצא מקיבוץ גבעת עוז, פנה שמאלה לנתיב השתלבות בצומת ומשם המשיך בנסיעה ישר אל תוך הנתיב העיקרי (מימין לנתיב ההשתלבות) מבלי לתת זכות קדימה לרכב הנתבע שהגיע מאחור בנסיעה ישר בכביש העיקרי. כתוצאה מהתאונה נפגע רכב הנתבע בצד קדמי שמאלי. לטענת הנתבעים, בנסיבות המתוארות מעלה, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של סמי נהג רכב התובע ומשכך, יש לדחות את התביעה.

8.בדיון שנערך בפניי העידו הנהגים המעורבים אשר, בין היתר, הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחת לגרסתו. כמו כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזקים בשני כלי הרכב המעורבים (ת/1, נ/1) ואת מקום התאונה (נ/2).

9.עוד נשמעה עדותה של גב' מריאנה מונטילי (גרושתו של סמי וחמתו של התובע 2) שנסעה יחד עם סמי ברכב במועד התאונה. בעדותה בפניי, אישרה הלה את גרסתו של סמי באשר לנסיבות קרות התאונה.

10.בנוסף נשמעו עדויות התובע 2 והנתבע 1. שניהם לא היו עדי ישירים לתאונה, אך הגיעו לזירת האירוע לאחר התרחשותו. בעדותם, התייחסו התובע 2 והנתבע 1 למיקום הרכבים לאחר התאונה.

11.אחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם ואת הראיות בתיק, מצאתי כי יש לדחות את התביעה, ולהלן יפורטו טעמי:

12.מצאתי כי התובעים לא הוכיחו את התביעה, כנדרש.

13.הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט "מגמיש" את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת כל היסודות העומדות בבסיס תביעתו- היינו נסיבות האירוע, האחריות, הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע.

14.במקרה דנן, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר כל אחד מהנהגים המעורבים מתאר את האירוע באופן שונה וכפועל יוצא מכך, מטיל את האחריות לאירוע נשוא התאונה על האחר.

15.בעיניי עדיפה גרסתה של סוניה, נהגת רכב הנתבע, באשר לנסיבות התאונה ומנגנון התרחשותה, על-פני גרסתו של סמי, נהג רכב התובע, זאת משום שגרסתו של זה האחרון אינה מתיישבת עם השכל הישר והגיונם של דברים. יתרה מזאת, סמי לא נתן בעדותו סיבה ו/או נימוק ואו טעם שהביא לסטיית רכב הנתבע מנתיב הנסיעה העיקרי לנתיב ההשתלבות משמאל, במיוחד שרכב הנתבע היה בנסיעה ישר בתוך נתיב עיקרי פנוי, וכאשר קנויה לו זכות קדימה על פני רכב התובע המצוי בנתיב ההשתלבות.

16.מעבר לעדויות הנהגים, כאמור, הגישו בעלי הדין ראיות חפציות מטעמם בדמות תמונות הנזק אשר נגרם לכלי הרכב בעטיה של התאונה (ת/1, נ/1), וכן תמונות המתעדות את זירת האירוע (ת/2, נ/2). עיון בתמונות הללו ובחינתן מביאני למסקנה, כי יש בהן כדי לתמוך בגרסת הנתבעים דווקא באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

17.תנאי הדרך ומיקום הנזקים בשני כלי הרכב – צד שמאל קדמי ברכב הנתבע וצד ימין אחורי ברכב התובעים – תואמים את גרסתה של סוניה, נהגת רכב הנתבעים, ולפיה "התפרץ" רכב התובע מנתיב ההשתלבות לנתיב העיקרי, והכל ללא שנתן זכות קדימה לרכב הנתבע שנסע מאחוריו בנתיב העיקרי.

18.משום כל הטעמים שמניתי לעיל, אני קובעת כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת לפתחו של נהג רכב התובעים, ומשכך דין תביעתם של האחרונים להידחות.

19.התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.