עזרוני נ' אזרד ואח'

החלטה

תיק זה נפתח ביום 31/12/13 , בבית משפט השלום בתל אביב.

ביום 30/1/14 הגישו המשיבים בקשה להעברת הדיון עקב סמכות מקומית (ר' מסמכי בקשה 2), וכן בקשה למחיקה על הסף ולהארכת מועד להגשת תשובה (ר' מסמכי בקשה 3).

בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב ביום 4/2/14, קיבלה כב' השופטת ד. אבי-גיא את בקשת המשיבים והורתה על העברת הדיון לבית משפט זה , בגין הטענות באשר לסמכות המקומית. כן, הורתה כב' השופטת כי הדיון בבקשת המחיקה על הסף תידון בפני המותב אשר אליו יועבר התיק בבית משפט זה.

ביום 27/2/14 הגיש המבקש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן (ר' מסמכי בקשה 8), ובהחלטתי מיום 18/3/14, הוריתי כי ההחלטה בבקשה למחיקה על הסף תידון ביחד עם הבקשה לתיקון כתב התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות הרלבנטיות ובמכלול מסמכי התיק, הנני סבורה להבהיר ולקבוע , כפי שיפורט.

בפסיקה נקבע כי המבחן העיקרי לניהול הליך בהמרצת פתיחה הינו האפשרות לבירורה של התביעה בדרך נוח ויעיל. ההוראות בתקנות סדרי הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המגדירות אילו נושאים ניתן לברר בהמרצת-פתיחה, אינן רשימה סגורה ובלבד שהמקרים שיידונו יהיו על פי המבחן העיקרי הנ"ל (ר' בר"ע 207/87 הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ' לוטקר [פורסם במאגרים]).

הסעד הראשון המבוקש בתביעה (המקורית) – הינו פסק דין הצהרתי כי הנתבעים אינם דיירים מוגנים – אינה בקשה "שלא מגלה עילת תביעה" (כפי שנטען) , ועל פניו, ובטרם הוגש כלל תגובה לגופה, אין מקום לקבוע כי הבירור העובדתי של לטענה זו, מאופיין במערכת עובדתית סבוכה.

לא כך הדבר באשר לסעד הנוסף/חילופי שהתבקש בכתב המרצת הפתיחה, – "קביעת גובה דמי שכירות על פי קריטריונים בשוק החופשי'. המדובר בסעד כספי , חסר פרטים , אשר בירורו כולל בירור שבמומחיות ו/או שומות וסע זה אינו ראוי לידון במסגרת הליך שכזה.

באם הבקשה לתיקון כתב התביעה נועד למקד ולייעל את ההליך ו/או לתקן פגמים , הרי שהיא מחטיאה מטרתה. אדרבה, היא עדיין כוללת הסעד המבוקש "לקביעת דמי השכירות" , ובנוסף, התובע עותר לתקן את כתב המרצת הפתיחה בהוספת עוד שני סעדים חלופיים: האחד, "באם ייקבע שהנתבעים או מי מהם הינם דיירים מוגנים, אזי לקבוע שתחול "התוספת שנקבעה בחוק , במשך השנים.."; השני, באם ייקבע שלמי מהמשיבים ישנן זכויות בדירה, ישלם השני את התוספת כאמור "כפי שיוסכם, או יוחלט אח"כ". סעדים נוספים אלה , אף הם אינם ראויים לידון במסגרת המרצת פתיחה, וייתכן כי הסמכות לדון בהם , בידי בית הדין לשכירות, על פי הוראות חוק הגנת הדייר.

בנסיבות המתוארות, אין מקום להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, להוספת סעדים נוספים שאין מקומם בהליך של המרצת פתיחה, ובקשת התיקון נדחית. בקשת הדחייה/סילוק על הסף נדחית בשלב זה, אם כי הטענה כנגד הסעד לקביעת דמי השכירות מתקבלת והבקשה לסעד זה, נמחקת מההמרצה, כך שהדיון תחום לעתירה לפסק דין הצהרתי כי הנתבעים אינם דיירים מוגנים.

המלצת כב' המותב הקודם המלחץ לתובע להצטייד בייצוג משפטי, המלצה שהוא לא פעל על פיה עד היום. זכותו לייצג את עצמו, אולם מובן כי אין הדבר מקנה כל זכויות יתר.

על פי הנטען, שני הצדדים הינם בעלי נסיבות "מיוחדות" (כל אחד ונסיבותיו האישיות שפורטו), אולם אין הדבר מצדיק "קיצורי דרך או "הנחות", אשר בסופו של יום מאריכים את הדיון, שלא לצורך.

צודקת ב"כ הנתבעים כי על מנת לדון בתביעה, כהמרצת פתיחה (כפי שהוגשה) , למתן פסק דין הצהרתי בשאלת היות הנתבעים דיירים מוגנים אם לאו, ישנה חשיבות כי יובהרו הזכויות להן טוען התובע בנכס. יש צדק בטענות ב"כ הנתבעים כי התובע לא פירט את נתוני הנכס (גוש וחלקה); טיב זכויותיו בנכס; ולא צירף כל מסמך ותצהיר לביסוס טענותיו לזכויותיו הנטענות בנכס. בנסיבות האמורות, אין בתצהיר שהוגש על ידי התובע כדי לענות אחר הנדרש כתצהיר עדות של תובע, לניהול הליך שכזה.

מקובלת עליי טענת הנתבעים כי בטרם יידרשו להגיש תגובה ותצהירים מטעמם ראוי להורות כי על התובע לצרף להמרצת הפתיחה תצהיר עדות מפורט על פי הדרישות בתקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כולל באשר לזכויותיו בנכס ולטענתיו כי הנתבעים אינם דיירים מוגנים.

לאור כל האמור, לפנים משורת הדין תנתן לתובע ארכה להגיש תצהיר משלים ומפורט ,כולל באשר לטענתו כי הינו בעל הזכויות בנכס נשוא התביעה וטענתו כי הנתבעים אינם דיירים הזכאים להחזיק בנכס , כדיירים מוגנים.

הדבר יבוצע בתוך 45 יום. אי ביצוע האמור ייחשב כחוסר מעש אשר יוביל למחיקת ההליך, ללא התראות נוספות. הנתבעים יגישו את תשובתם ותצהיריהם, בתוך 45 יום מקבלת האמור.

למעקב המזכירות

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ד, 08 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: