עזרא נ' פויכטונגר - פסקדין

פסק דין

1.התובע עותר לסכום של 17,585 ₪ כהשתתפות הוצאות בבניית גדר במגרש שלו שהוא סמוך למגרש של הנתבע בשוהם.

התובע טוען שפנה לנתבע מספר פעמים לשלם את חלקו והנתבע הסכים לשלם רק 8,000 ₪ והתבסס על תחשיב כי ההוצאה הכוללת הינה 16,000 ₪.

אחר כך, הנתבע מכר את המגרש שלו ואז סירב לשלם סכום כלשהוא. הנתבע אף טען ששילם מס שבח בשיעור של 50% בעת מכירת המגרש.

הנתבע בשלב יותר מאוחר, הציע ללכת ביחד לרב בישוב שוהם בעניין המחלוקת, אך התובע סירב ועמד על זכותו לקבל מלוא כספו.

על פי סעיף 7 בכתב התביעה בנה התובע את הגדר בשנת 2004 ודובר בגדר באורך 21-35 מ' ובגובה של 4.5 מ' (כולל יסודות ומבניה לתוך האדמות).

בין הצדדים התנהלה התכתבות ענפה אשר לא הובילה להסכמה בין הצדדים – במכתב

הנתבע לתובע מיום 21.8.04, הנתבע סבר שאם חייב סכום כלשהוא הוא רק 5,200 ₪.

2. עמדת הנתבע היא שהתובע בנה על דעתו מבלי הסכמתו, וזאת בניגוד לתנאי הסכם הפתוח של המגרשים שהצדדים חתמו עליו בעת רכישת המגרשים ושם נאמר: "5 גדרות בין מגרשים יהיו בהסכמת השכנים......."

לטענתו, בשום שלב לא היתה ביניהם הסכמה המחייבת אותו לגבי השתתפותו בהוצאות.

לכן הוא סבור שאינו חייב דבר. לחלופין, הוא טוען שאם חלה עליו חובה להשתתף בבניית הגדר, חובה זו מתייחסת לבניית גדר תקנית מינימלית. כמו כן, הנתבע גורס כי אין התובע יכול היום להסתמך על הצעותיו של הנתבע מהעבר, משהוגשה תביעה פגו תוקפם של הצעותיו.

הנתבע גם מעלה טענה שתביעתו התיישנה מכיוון שחלפו יותר משבע שנים מאז בניית הגדר עד הגשת התביעה.

הנתבע עוד טוען כי למעשה התובע נהג ברשלנות ובסחבת. לדבריו, לא ברור מהתביעה מתי הצדדים קנו את המגרשים, אימתי בדיוק הקיר נבנה. בכל מקרה עברו מספר שנים בין בניית הגדר עד הפניה הראשונה לתשלום.

3.דין התביעה להדחות – ולהלן הנימוקים לכך:

א.התובע טוען בכתב תביעתו שהוא והנתבע בעלי זכויות במשותף במגרש ברחוב סלע 12 בשוהם - לא כך המצב.

מפת המגרשים שצורפה לכתב ההגנה מגלה כי התובע הינו בעלים של מגרש 1085 הפונה לרח' סלע ואילו לנתבע היו זכויות במגרש 1087 הפונה לרחוב חלמיש.

לכן, אין לבעלי הדין זכויות משותפות כלל וכלל אלא הם בעלי של מגרשים צמודים.

ב.הבניה בוצעה על מגרשו בלבד ולאור העובדה שדובר במגרשים צמודים ולא בבעלות משותפת, אין לתובע זכות לדרוש השתתפות בניית הגדר, אלא אם קיימת הסכמה בין הצדדים.

ג.מההתכתבות בין הצדדים עולה כי אכן הנתבע בשלבים מסוימים הציע סכום זה או אחר אשר אותו היה מוכן לשלם כהשתתפות בהוצאות התובע, אולם, באף שלב לא היתה הסכמה הדדית שמחייבת את הצדדים.

הטענה הכללית והמעורפלת בסעיף 2 לכתב התביעה כאילו "בשעתו הוסכם בין הצדדים כי התובע יבנה הגדר אשר עלות הבניה תחולק בין הצדדים", לא הוכחה כלל.