עזרא ואח' נ' פרץ - פסקדין

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11/1/14, במעמד צד אחד, לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

1. לטענת המבקש קיבל "אישור פתיחת תיק לפני מס' חודשים" ונוכח הכתוב בסעיף 29 לכתב התביעה, סבר כי בית המשפט אמור לזמנו ובמסגרת זו ישטח את טיעוניו. עוד טוען המבקש כי לא ידע כי עליו להגיש כתב הגנה ורק כשהגיע למזכירות, נודע לו הדבר.

2. עיקר טענות המשיבים בתגובתם, כי כתב התביעה, לרבות אישור פתיחת התיק, נמסר כדין למבקש ובחלוף המועד להגשת כתב הגנה, נתבקש פסק דין כנגד המבקש. לטענת המשיבים, הגם שתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מעניקה לבית המשפט סמכות רחבה לפיה רשאי הוא לבטל פסק דין, נוכח הגישה כי לכל אדם סמכות טבעית ויסודית לגשת לערכאות, יש לבחון עניינו של המבקש על רקע התנהלותו בעניין שבנדון, כמו גם על רקע הודאתו והרשעתו בפלילים ובעובדות נשוא כתב התביעה.

עוד מוסיפים המשיבים, כי למבקש אין הגנה חזקה וסבירה, נוכח הודאתו בעובדות המפורטות בכתב האישום, עובדות הדומות לאלו המפורטות בכתב התביעה ולאור הוראות סעיף 42א(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 ולפיהן המורשע בפלילים יהא רשאי להביא ראיה לסתור, ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

3. המבקש נדרש להשיב לתגובת המשיבים ולאחר ארכה שניתנה לו לשם פנייה לסיוע המשפטי, הגיש כתב הגנה, תחת הגשת תשובה, בו פירט את השתלשלות האירועים וטען אף בעניין שיעור התביעה.

4. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, או בהעדר התייצבות מטעמו של הנתבע, עליו לבדוק האם יש מקום לביטולו מחמת טעמים שבחובת הצדק, כגון שכתב התביעה, או הזימון לדיון, לא הומצאו כדין לנתבע, או שדבק בהמצאה פגם היורד לשורשו של הליך ההמצאה, שאז סמכות בית המשפט לבטלו הינה סמכות שבחובה ולא בשיקול דעת, וכן יש לבחון את סיכויי הצלחת טענות ההגנה שהעלה הנתבע, אם יבוטל פסק הדין ותינתן לנתבע האפשרות להגיש את פרשת הגנתו.

5. הדרך להמצאת כתב תביעה, מוסדרת בסעיפים 18, 19, 20, 49 ו- 214ד(א) (תביעה בסדר דין מהיר), לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעים כדלקמן:

18. בהגשת תובענה שאינה בסדר דין מקוצר, ימסור התובע עם כתב התביעה מספר הזמנות לדין, כפול ממספר הנתבעים; הזמנה לדין תהא ערוכה לפי טופס 2.

19. בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט או הרשם.

20. הזמנה לדין חתומה ביד פקיד של בית המשפט תומצא בתכוף לאחר הגשתו של כתב התביעה, לכל נתבע יחד עם עותק ממנו.

49. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד הנקוב בהזמנה לדין.

214ד.(א) כתב תביעה בתובענה בסדר דין מהיר, יומצא לנתבע יחד עם הזמנה לדין

ערוכה לפי טופס 17ב.

6. בענייננו, לא מתכחש המבקש לקבלת התביעה, אולם טוען כי לא ידע שעליו להגיש כתב הגנה וסבר שיש להמתין לזימונו לבית המשפט, נוכח האמור בסעיף 29 לכתב התביעה ולפיו "... מתבקש בית המשפט לזמן את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובעים את מלוא הסכום הנתבע...".

עיון בכתב התביעה שהוגש לתיק ובבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, מלמד כי לא הומצאה למבקש הזמנה לדין, כדרישת התקנות. הדבר אף לא צוין על ידי המשיבים בתגובתם לבקשה.

אשר לשאלה האם אי המצאת ההזמנה לדין, מהווה טעם לביטול פסק הדין, מוצגות בפסיקה שתי מגמות.

הגישה האחת רואה באי המצאת ההזמנה לדין לנתבע, טעם של ממש לצורך ביטול פסק הדין מחובת הצדק, תוך שבתי המשפט נסמכו על ההלכה הפסוקה שניתנה בעניין שנדון בע"א 713/75 פרנקל נ' קאופמן (פורסם במאגרים משפטיים), שלפיה- "... הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק-דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית-המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול-דעת (ראה:

ANLABY V. PRAETORIUS, (1888) HUGHES V. JUSTIN [2] (

7. הגישה השניה, רואה באי המצאת ההזמנה לדין לנתבע, המצאה פגומה, אולם על פי גישה זו מדובר בפגם יחסי אשר אינו מבטל בהכרח את הליך ההמצאה בכללותו, וביטול פסק הדין יעשה על פי בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, ובכלל זה יש לבחון את תום ליבו של בעל הדין הטוען להמצאה פגומה, והאם ישן על זכויותיו מעת שנודע לו על ההליך המשפטי.