עזקי נ' מגאר - פסקדין

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.ענייננו בתביעה לצו עשה המורה לנתבעת להזיז מחלקת התובע, חלקה 19 גוש 45667 (להלן: "החלקה" או "האדמה"), את קו הביוב העובר בה, וכן תביעה כספית על פיצויו על נזקיו ותלשום דמי שימוש ראויים בסך של 80,000 ₪. הוא פירט כי הוא הפסיד מענק משכנתא בסך 25,000 ₪ כתוצאה מעיכוב הנתבעת בהיענותה לפניותיו. כי שמאי מטעמו העריך כי הוא זכאי לדמי שימוש בעד 5 שנים שקדמו להגשת התביעה בסך 8,711 ₪, נשא בשכ"ט השמאי בסך 2,500 ₪, וכי הוא ובני משפחתו זכאים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

2.התובע טוען כי הוא רכש את החלקה בשנת 2002 מבלי לדעת כי עובר בה קו ביוב של הנתבעת מאחר והקו היה טמון באדמה, ולא הופיע בתוכניות. לאחר שהחל לבנות גילה את הקו שהפריע לו בבנייה, פנה רבות למועצה, אשר הואילה להעביר את קו הביוב ממקומו כדי לאפשר את הבנייה, אך הותירה אותו בחלקה. התובע טוען כי הזזת הקו בוצעה ע"י הנתבעת בצורה חובבנית ולא מקצועית, דבר שגורם לסתימות ונזילות של מי הביוב לתוך חלקת התובע.

3.הנתבעת טוענת כי התובע רכש את החלקה בידיעה כי עובר בה קו ביוב, וכי הוא גרם נזק לקו תוך כדי חשיפתו של הקו, נוסף לנזק למי המעיין הסמוך, הכל תוך כדי עבודות החפירות והבנייה, ואולי אף בכוונה כדי לאלץ את הנתבעת להעביר את הקו מחוץ לחלקה. הנתבעת טוענת כי היא הזיזה את הקו ותיקנה אותו דבר שעלה לה סכום של 10,000 ₪ ואולי אף יותר. הנתבעת הכחישה כי הייתה זרימה של מי ביוב בחלקת התובע, טענה ל- 4 מקרי התפוצצות של הקו אך לא בחלקתו של התובע, והכחישה את נזקיו של התובע. הנתבעת גם הכחישה את זכותו של התובע לקבל דמי שימוש ראויים.

4.התובע הגיש בקשה לצו עשה זמני לתיקון הקו ולהזזתו כדי למנוע נזילות בקו. התובע נחקר על תצהירו, ב"כ הצדדים טענו בעניין, ואז מיניתי מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס סוהיל סאבא, שבדק את הקו, וחיווה את דעתו בעניין ממצאיו בשטח.

5.בהתאם לממצאי המומחה, הוריתי לנתבעת לתקן את הקו בנוכחות ובתיאום ופיקוח מטעם המומחה, הנתבעת השתהתה מספר חודשים בעריכת התיקון, וכשביצעה אותו עשתה כן ללא תיאום עם המומחה מטעם בית המשפט או ב"כ התובע, דבר שחייב מתן החלטה נוספת לפיה יבקר המומחה שוב בחלקה ויבדוק את איכות התיקון. המומחה ביקר שוב והתייחס לתיקונים.

6.ב"כ הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, כשמטעם התובע הוגש תצהירו, תצהיר העד יזיד דגש, מהנדס, תצהיר העד קאסם עזקי, אחיו של התובע, תצהיר העד ג'מיל אבו ג'נב, קבלן הבניין שהחל בבניית ביתו של התובע, וחוות דעת שמאית לעניין ערך השימוש בקו הביוב בתקופה של 5 שנים שקדמו להגשת התביעה.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של העד מאדי קיזל, מנהל מחלקת אחזקה אצל הנתבעת.

ב"כ הצדדים הסכימו להגשת סיכומים ומתן פסק דין מנומק על סמך החומר בתיק, וכך היה.

הפסד מענק משכנתא בסך 25,000 ₪:

7.התובע כאמור העלה טענה בכתב התביעה ובתצהירו כי כתוצאה מעיכוב הנתבעת בהזזת הקו בתוך החלקה כדי לאפשר את המשך הבנייה, הפסיד הוא מענק משכנתא בסך 25,000 ₪. הטענה לא רק שהיא לא ברורה או מפורטת דיה, גם לא נתמכה בכל ראיה או אסמכתא שהיא ונותרה בגדר טענה בעלמא שלא הוכחה.

לא ברור מה הקשר בין היענות הנתבעת לדרישותיו בהזזת הקו לבין קבלת משכנתא או מענק משכנתא כנטען, איזה מענק מדובר, האם התובע היה זכאי בכלל למענק כאמור, ומדוע לא מומשה זכאותו. לכל השאלות הללו לא מצאנו כל תשובה בחומר הראיות. המסמך שצורף לכתב התביעה אין בו כדי להוכיח את האמור לעיל, כך שהטענה נותרה בגדר טענה לא מוכחת.

מסקנתי היא אם כך שדין רכיב זה של התביעה להידחות.

דמי שימוש ראויים:

8.ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי התובע אינו זכאי לדמי שימוש מהטעם כי הקו כבר הוזז מחלקתו. יש לדחות טענה זו כיוון שאין מחלוקת כי הקו נמצא בחלקת התובע עד היום. אומנם בשנת 2005 הזיזה הנתבעת את הקו על מנת לאפשר את בניית ביתו של התובע, אך לא הוציאה אותו כליל מהחלקה כנטען ע"י הנתבעת, אלא נותר שם עד היום. כל התצהירים בתיק, כמו גם ממצאי המומחה מטעם בית המשפט אשר ביקר בשטח בשנת 2008 ו-2009 מצביעים על כך שהקו נמצא בחלקה עד היום.

התובע גם העיד על כך בדיון בסעד הזמני בישיבה מיום 27.3.08.

9.התובע טוען כי הוא זכאי לדמי שימוש ראויים לפי חוו"ד השמאית במשך 5 שנים שקדמו להגשת התביעה, היות והוא רכש את החלקה בשנת 2002 והתביעה הוגשה בשנת 2007. הנתבעת טוענת בעניין זה כי התובע אינו זכאי לכל דמי שימוש ראויים, בין היתר מהטעם כי התובע רכש את החלקה תוך ידיעה כי עובר בה קו ביוב, כי הועברו לו הזכויות שהיו לבעלים הקודמים של החלקה, אשר הסכים להכניס בה את קו הביוב ולא דרש מעולם דמי שימוש ראויים.

הנתבעת טוענת עוד כי בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב – 1962, נקבע כי הזכאות היא רק לפיצויים בעד כל נזק שגרמה המועצה בביצוע עבודות הביוב, להבדיל מתשלום דמי שימוש ראויים. ב"כ הנתבעת טען כי סעיף 6 לחוק מהווה הסדר שלילי, וכי המחוקק התכוון לכך שזכאות הבעלים של הקרקע היא רק לפיצויים בעד נזק, ולא לדמי שימוש ראויים.

10.באשר לידיעתו של התובע על קיום הקו בחלקתו לפני רכישת החלקה בשנת 2002, טען התובע כי הוא לא ידע על קיום הקו היות וזה לא הופיע במידע התכנוני אודות החלקה שנבדק על ידו, וכן לאור העובדה כי הקו היה טמון באדמה, לפי הודאתו של עד ההגנה מר מאדי קיזל, לפי סעיף 5 לתצהירו.