בפני בקשות לסילוק על הסף שהוגשו מטעם הנתבעים.
לטענתם, עניינה של התביעה דנן, הינו תביעה הצהרתית, צו עשה ואכיפת הסכם בגין מעשים או מחדלים בקשר עם עסקת מקרקעין בין חברה בריטית לבין התובע ואשר גרמה לתובע לטענתו, נזקים.
לטענת המבקשים, התובע עותר בתביעה דנן, להורות על ביטול הסכם ההלוואה בו הונחו שעבודים על דירותיו בבוקרשט שברומניה ואכיפת הסכם מכר מקרקעין שנכרת בינו לבין צד ג'.
לטענת המבקשים הפורום הנאות לברור התביעה הינו רומניה כיוון שהעסקה התבצעה שם.
בנוסף, קיים עניין תלוי ועומד, שנפתח קודם לתביעה זו, ברומניה באותה מחלוקת ובין אותם צדדים.
עוד לטענתם, אין עילה לסעד המבוקש, כיוון שהנתבעים אינם חייבים לתובעים דבר.
בכל מקרה, הסעד הכספי מפאת סכומו, הינו בסמכות בית משפט מחוזי.
התובע הינו איש עסקים תושב הארץ, נתבעות 1-2 הן עורכות דין בישראל, נתבעת 2 הינה רעייתו של נתבע 3.
לטענת המבקשים, המשיב חתם ביום 12.3.07 בשמו ובשם רעייתו על הסכם בטוחה ברומניה בפני נוטריון רומני. הצד השני להסכם הינה חברה בריטית.
בהתאם לסעיף 7 להסכם הבטוחה יש לפרש את המילה "Law" בהתאם לחוק הרומני ומקום ביצוע ההסכם - העברת הכספים לידי התובע ומיקום הנכסים ששועבדו- הוא ברומניה, (ס' 1.2 -1.3 להסכם). הדין החל על ההסכם, הינו הדין הרומני (ס' 19 להסכם) הסמכות השיפוטית הינה ברומניה, ס' 20 להסכם.
החברה הבריטית פנתה ברומניה, בהליך משפטי לאכיפת ההסכם, כנגד המשיב ורעייתו באמצעות הליך משפטי לאכיפת השעבודים. המשיב ואשתו הגישו ביום 13.10.09 כתב התנגדות למימוש השעבודים, ברומניה. מכתב ההתנגדות של המשיב ורעייתו עולה, כי הם לא טענו טענת חוסר סמכות ברומניה וטענו שם לגוף עניין ההתנגדות.
כל המסמכים שצורפו על ידי המשיב ואשתו להליך ברומניה, צורפו גם לתביעה דנן.
המבקשים טוענים, כי הפורום הנאות לדיון בתביעה הינו הרומני, הצדדים לסכסוך יושבים ברומניה, מקופם ההתרחשות של האירועים ברומניה, שם מקום הגישה לעדים ולראיות והצדדים ציפו ששם יתנהל הדיון ככל שתתגלה מחלוקת. בנוסף, לטענתם, אין זה ראוי, שבית המשפט בארץ ידון בתוקפם של הסכמי מכר ושעבודים של מקרקעין ברומניה.
המבקשים טוענים, כי יש לעכב את ההליך כאן עד לסיום ההליכים ברומניה המתייחס למירב הטענות שהעלה המשיב בתביעה דנן.
לטענת המבקשים, בשני הליכים אותה עילה ואותה מערכת עובדתית, אותו סיפור מעשה, אותה התקשרות, אותם מקרקעין, נפקותו של אותו הסכם בטוחה, אותן נסיבות של אי השבת ההלוואה ואותן טענות כלפי המבקשים.
ההליך ברומניה נפתח כהליך ראשון בין הצדדים ונמצא בעיצומו, הסעד שמבוקש כאן, עלול בדיעבד להתברר כמיותר ככל שבית המשפט ברומניה יחליט שלא לאכוף את השעבודים על נכסי התובע ברומניה, ההליך ברומניה צפוי להיות מהיר וקבוע לדיון ביום 19.1.10, התובע עצמו הכיר בבית המשפט ברומניה כמוסמך.
על כל אלה מוסיפים המבקשים, כי לתובע אין עילה, כיוון שאינו זכאי לסעד "שלילי" המבוקש בתביעתו, בקשתו הינה הצהרה שלילית, לפיה אינו חייב למבקשים ולנתבעים האחרים דבר וכי אינו חייב לפרוע את סכום הקרן שבהסכם. זאת, כיוון שהוא מבקש בתביעה דנן, לשמש מגו בפני מימוש השעבודים המתנהל ברומניה, כאשר המבקשים ושאר הנתבעים בתביעה דנן, אינם חייבים לו דבר, וטענות התובע הינן כלפי החברה הבריטית בלבד.
לעניין סמכות עניינית, טוענים המבקשים, כי מדובר בבקשה להורות להם לקבל לידיהם את האדמות, דהיינו, העברת בעלות במקרקעין והסעד להורות לנתבעים להשיב לתובע את מסמכי השעבוד, עוסק אף הוא בביטול הסכם הלוואה ושני סעדים אלה, אינם בסמכות בית משפט שלום.
לטענת התובע, מדובר בעסקה שנעשתה בין ישראליים בליווי עורכות דין ישראליות (נתבעות 1-2), ההסכם הקשור בעסקה זו נחתם בישראל במשרדי נתבע 3 בנוכחות נתבעים 2-3.