עזוז נ' גולן

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שארעה ביום 23.6.08 בשעה 07:40 בצומת הרחובות חומה ומגדל – הרצפלד- וייצמן בחולון, צומת מרומזר, כאשר בעת התאונה פועלים הרמזורים כתקנם. לציין כבר בשלב זה, כי באשר לסדר פעולת הרמזורים, חלוקים הצדדים כפי שעוד יבואר להלן.

במועד הרלוונטי, רכב התובע על אופנוע בנתיב הימני מכיוון רח' חומה ומגדל לכיוון רח' הרצפלד בנסיעה ישר ואילו רכב הנתבעת הגיע מן המסלול הנגדי, בנתיב השמאלי, המיועד לפניה שמאלה ונכנס לצומת, כשהוא פונה לכיוון רח' ויצמן. שני כלי הרכב התנגשו בצומת, כאשר כל אחד מן הנהגים אוחז באור הירוק ברמזור כיוון נסיעתו.

מטעם התובע העידו : התובע לעצמו ושני עדי נוספים אשר לא היו עדים לאירוע התאונה עצמה והובאו לעדות על מנת להציג בפני בית המשפט אימרה של הנתבעת בסמוך לאחר התאונה, אימרה שלדעת ב"כ התובע יש בה כדי להרים הנטל המוטל על התובע להוכחת תביעתו.

אשר לעדות התובע- לגרסתו של זה, הוא התקרב לצומת בנסיעה רצופה, האט את מהירות נסיעתו לפני הכניסה לצומת, כשהבחין ברכב הנתבעת המגיע ממול ופונה שמאלה ועל אף נסיעתו האיטית לא הספיק לבלום ולסטות ולמנוע התרחשות התאונה.

גרסת הנתבעת הייתה כי התקרבה לצומת, כלי הרכב שלפניה חלפו ועברו ואילו היא נעצרה, מאחר והאור ברמזור לפנייה שמאלה נדלק אדום, ולאחר המתנה ממושכת למדי, התחלף האור לירוק ונכנסה לצומת ובשלב זה התנגשה באופנוע. טוען בפני ב"כ התובע, כי בגרסתה, בניגוד לגרסתו הקוהרנטית של התובע, נתגלו סתירות בעיקר באשר לרגע בו הבחינה באופנוע. לציין, כי אני לכשעצמי, איני מקבלת את טענותיו של ב"כ התובע כי אין ליתן אמון בדברי הנתבעת ולא התרשמתי כי מטרתה הייתה לזרות חול בעיני בית המשפט וכי סערת רוחה לא הייתה "מלאכותית" ומגמתית.

בנסיבות אלה, עדיין בפני גרסה מול גרסה.

אשר לעדותם של שני עדי התביעה האחרים, איני סבורה כי יש בדבריהם כדי להביאני למסקנה, כי הנתבעת הודתה במקום האירוע באחריות לתאונה ו/או לקחה האחריות על עצמה. העובדה כי נהג מצטער על עצם האירוע הינה אנושית ואין עימה אצבע מאשימה. יחד עם זאת, לפליאה היה בעיני כי עת/3 אשר עמדה בצומת נמנעה מלהעיד על מופע האור ברמזורים על אף העובדה כי הייתה עדה לתאונה עצמה ואף העידה על כיווני הנסיעה של שני כלי הרכב.

מכאן שלא ניתן למצוא תימוכין בעדותם של שני עדים אלה, באופן שיביאני למסקנה כי יש בעדותם את אותו דבר נוסף המרים את הנטל מעבר למאזן ההסתברויות.

בהמשך סיכומיו, הגדיל ב"כ התובע עשות, כשהוא שם עצמו במומחה, בוחן תאונות דרכים, מקום בו לא הוגשה חוות דעת של מומחה , כאשר המטרה הינה להוכיח כי על פי תוכנית הרמזורים אותה עת ההסתברות היחידה הינה גרסת התובע והיא בלבד.

מסיכומי ב"כ הנתבעת למדתי ,לצערי, כי לטענתו של זה בעת אירוע התאונה פעלה בצומת תוכנית רמזורים אחרת התוכנית לפי תפעול עצמאי בניגוד לזו עליה הסתמך ב"כ התובע, שהינה תוכנית לפי גל ירוק. אין ספק כי חוות דעת של מומחה הייתה נותנת מענה למחלוקת זו ובהעדרה איני סבורה כי תבוא לו לב"כ התובע ישועה גם בפרק זה.

התוצאה הינה , כי בשים לב לכל האמור לעיל עדיין בפניי גרסה מול גרסה ואין בידי ראיה פוזיטיבית של ממש לקבוע, מעבר לספק הסביר, מי מהנהגים נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור כיוון נסיעתו ובמצב דברים זה אין לי אלא לדחות את התביעה.

אשר לשאלת ההוצאות, שקלתי שאלה זו בכובד ראש ומצאתי כי בנסיבות ישלם התובע לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצרוף מע"מ.

ניתן היום, ג' אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: