עזבון כלפלה נגד חג'ג' - פסקדין

החלטה

1.המבקש הגיש נגד המשיב תביעה לסילוק יד מבית מס' 118 במושב עלמה (להלן: הבית). בכתב התביעה נטען כי בבית, שבו החזיק המנוח רחמים כלפלה (להלן: המנוח), התגורר - ברשות המנוח - הרצל ג'רבי (להלן: ג'רבי), וכי לאחר שהמנוח נפטר בשנת 1994 ולאחר שג'רבי נפטר בשנת 2011, פלש המשיב לבית, ובכך מנע מיורשי המנוח לממש את זכויותיהם כיורשים של הבית.

2.בסמוך להגשת התביעה הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, שיורה למשיב להימנע מלבצע שינוי כלשהו בבית, לרבות ביצוע עבודות בניה או הרחבתו. הבקשה נתמכה בתצהירו של פרג'ון כלפלה, בנו של המנוח ואחד מיורשיו (להלן: פרג'ון). בתצהיר תוארה הגרסה העובדתית שפורטה בכתב התביעה וצוין עוד כי לאחרונה שמע פרג'ון מהמהנדס אסף הלל כי המשיב פנה אליו בבקשה לערוך עבורו תכניות לתוספת בניה בבית.

בתגובת המשיב, שהוגשה על-ידי בא-כוחו בסמוך לקיום הדיון בבקשה במעמד הצדדים, ולא נתמכה בתצהיר, נטען כי דין הבקשה להידחות לאור סיכוייה הנמוכים של התביעה ומאחר ואין היא מצביעה על נזק כלשהו העלול להיגרם למבקש אם תידחה הבקשה. בין השאר צויין כי "הואיל ומסעיף 5 לתצהיר המבקש עולה כי העבודות מהן חושש המבקש הן עבודות הטעונות היתר, הרי שממילא לא ניתן יהא לקבל היתר ללא אישור בעל הזכויות בנכס".

3.בדיון במעמד הצדדים, שהתקיים ביום 4.12.2013, העיד המבקש, בחקירתו הנגדית, כי הבית אליו פלש המשיב היה בחזקת המנוח ושימש למגורים מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. לאחר מכן הוא שימש כמחסן, עד אשר ג'רבי קיבל את רשות המנוח להיכנס ולהתגורר בו.

המשיב העיד כי ג'רבי היה קרוב משפחתו וגדל בבית הוריו. הוא אישר כי נכנס עם אשתו להתגורר בבית לאחר פטירתו של ג'רבי, אף כי טרם הוכרז כיורשו, וכי פנה לאגודת מושב עלמה על מנת שתאשר את זכאותו להתגורר בבית.

4. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מקנה את מתן הסעד הזמני בהתקיימות שלושה תנאים עיקריים: (א) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (ב) מאזן נוחות, לפיו יש לבחון את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; (ג) שיקולי צדק ויושר, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

5.כדי שיינתן סעד זמני, שאחת מתכליותיו הינה שמירה על מצב קיים, על בית המשפט להשתכנע בקיומה לכאורה של עילת תביעה. "אין זאת אומרת, כי חייב התובע להביא כבר בשלב זה את מלוא ההוכחה לקיום זכותו, שכן בית המשפט כלל אינו רשאי באותו שלב, על סמך התצהירים בלבד, לחוות דעה בגופו של עניין" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 616 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). נפסק כי "זוהי למעשה שאלה של הסתברות: האם הסיכויים של המבקש לקבל פסק-דין רבים מאלה שתביעתו תידחה" (רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ, פ"ד נח(1) 385, 390 (2003)). בתהליך שהחל עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת הסיטה הפסיקה את הדגש מהצורך בקיום 'זכות לכאורה' בידי המבקש לעבר מבחן אחר: האם הוכח שהתביעה אינה תביעת סרק, ומעלה שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, (פורסם בנבו, 28.6.2010); רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, (פורסם בנבו, 20.9.2011)). בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית.

6.עילה לכאורה - במקרה הנוכחי הוכיח המבקש את קיומה לכאורה של עילת תביעה. זכותו כאחד מיורשי המנוח נלמדת מהעתק צו הירושה של המנוח, וזכותו לפעול בשם העזבון הוכחה לכאורה מיפוי הכוח שהעניקו לו מרבית היורשים. זכותו הלכאורית של המנוח להחזיק בבית נלמדת מתוכן תצהירו של המבקש וכן מהעתק מכתב מיום 1.9.2013 של בא-כוחה של אגודת המושב אל המשיב (ת/1), שנכתב במענה לדרישתו "לאישור בית מס' 118". במכתב צוין כי בירור שנעשה על-ידי האגודה העלה כי המנוח החזיק בבית כמבנה חקלאי בשנות הששים, אך אין לה ידיעה אודות הנסיבות בהן החזיק ג'רבי בבית בשלושת העשורים האחרונים.

המשיב, לעומת זאת, לא הגיש תצהיר מטעמו, ואף בעדותו בבית המשפט לא מסר גרסה ברורה אודות זכותו הנטענת בבית. הוא אישר כי הוא ואשתו מתגוררים בבית, וזיקתו אליו הוסברה בכך שג'רבי גדל בבית הוריו של המשיב ולא היה אדם ערירי שהמנוח היה מיטיבו, כפי שהציג המבקש בתצהירו. אין במידע דל זה כדי להטות את כף הזכות לכאורה להחזיק בבית אל עבר המשיב.

7.מאזן הנוחות - אם יחולל המשיב שינויים מבניים בבית עד להכרעה בתובענה העיקרית, עלול מצבו של המבקש להשתנות לרעה, אם בסופו של יום ייקבע כי זכותו בבית עדיפה על זו של המשיב. המבקש, בטענתו כי שמע על פניית המשיב אל המהנדס לעריכת תכניות בניה בבית, הסתמך אמנם על עדות שמועה, אולם דווקא האמור בתגובה בכתב שהגיש בא-כוח המשיב ובסיכומיו בכתב, לפיו העבודות מהן חושש המבקש הן טעונות היתר ולא יינתן היתר כזה מבלי אישור בעל הזכויות בבית, מצביע על כך שיש דברים בגו, וחששו של המבקש מרצון המשיב לערוך שינויים בבית אינו חשש מופרך. מאזן הנוחות נוטה, איפוא, לטובת המבקש.

8.עיתוי הגשת הבקשה אינו נגוע בשיהוי. אני מאמין לעדות המבקש, לפיה בטרם הגיש את תביעתו הוא ניסה ליישב את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. בא כוח המשיב לא טען בסיכומיו להעדר תום לב מצד פרג'ון, אך גרס כי הוא לא גילה לבית המשפט עובדות מהותיות, כמו עובדת פטירתה של אשת המנוח והימנעות אחד מיורשיו לחתום על יפוי כוח שיאפשר לו לפעול בשם העזבון. אינני סבור כי מדובר באי גילוי של עובדות מהותיות. העתק יפוי הכוח של חלק מהיורשים הוגש לבית המשפט, ולא הוסתר, ועובדת פטירת אשת המנוח אינה מעלה או מורידה לעניין הבקשה לסעד הזמני.

9.מאחר והמבקש הצביע על התקיימות התנאים המקנים לו את הזכות לקבל את הסעד הזמני, הנני מורה על מתן צו מניעה זמני, לפיו - עד למתן פסק דין בתביעה - נאסר על המשיב לבצע שינוי כלשהו בבית מס' 118 במושב עלמה, ובכלל זה לבצע עבודות בנייה או הרחבה כלשהן.

צו המניעה הזמני מותנה בהמצאת התחייבות עצמית של המבקש לפיצוי המשיב בגין כל נזק שייגרם לו על-ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת, ובהפקדת ערבות בנקאית צמודת מדד בסך 10,000 ₪, או שיק בנקאי או מזומן בסכום זה, עד ליום 1.1.2014 בקופת בית המשפט.

10.הנני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: