עזבון המנוח שפיק מוחמד עות'מאן נ' עזבון המנוח עבד אלרחים מוחמד חמדאן חאג' אחמד ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1. בעלים של מקרקעין התחייב למכור אותם. עסקת המכר לא הושלמה ברישום, ואף לא נרשמה הערת אזהרה בגינה. בהמשך, חלק מהמקרקעין נמכר במסגרת כינוס נכסים בגין חובות מסים למדינה. הקונה במסגרת כינוס הנכסים היה בנו של הבעלים המקורי ועסקת המכר עמו הושלמה ברישום. זוהי תמציתו של סיפור המעשה שבפנינו. בעיקרו של דבר, השאלה שהתעוררה בו היא זכותו של מי גוברת – של הקונים הראשונים, שלא השלימו את העסקה ברישום, או זכותו של הקונה המאוחר, בנו של הבעלים המקורי.

עיקרי התשתית העובדתית וההליכים עד כה

2. סיפור המעשה שביסוד הערעור שבפנינו הוא מורכב, אך לצורך ההכרעה בערעור איננו נדרשים לסקור את כל פרטיו. בעיקרו של דבר, המדובר במקרה של תחרות זכויות שנסב על נכס מקרקעין הידוע כחלקה 25 בגוש 8810 (להלן: החלקה).

3. במוקד הערעור מצויות זכויות מכוח חוזים שנעשו בין ואיל שפיק עות'מאן (להלן: ואיל), שהוגדר כמערער 1(ב), ודודו, יוסף מחמוד ג'נאים (להלן: ג'נאים), שהוגדר כמערער 1(ח) (להלן ביחד: המערערים), מחד גיסא, ועבד אלרחים מוחמד חמדאן חאג' אחמד (להלן: עבד אלרחים), שעזבונו ויורשיו הוגדרו כמשיבים 1, מאידך גיסא. על-פי הנטען, בשנת 1986 התחייב עבד אלרחים למכור את החלקה שבבעלותו לאביו של ואיל, שפיק מוחמד עות'מאן (להלן:עות'מאן) או למי מטעמו, ובאותה תקופה אף העביר את החזקה בחלקה בהתאם. מאוחר יותר, בשנת 1989, נעשו שני חוזים פורמאליים, שהצדדים להם, הלכה למעשה, היו כדלקמן: באחד – עבד אלרחים וג'נאים; באחר – עבד אלרחים ו-ואיל. חוזים אלה קבעו כי הבעלות בחלקה תוקנה למערערים (כשני שלישים ממנה לג'נאים וכשליש ל-ואיל) בתמורה לתשלום שאותו העביר עות'מאן לעבד אלרחים. עבד אלרחים היה אחד מארבעה בנים שנרשמו כבעלים של החלקה מכוח ירושת אביהם. כפי שנקבע בהליכים קודמים (בין היתר, ת"א (מחוזי חיפה) 1417/00‏ עזבון חג' אחמד נ' עזבון חג' אחמד (13.4.2004) ו-בע"ם 9825/05 חג' אחמד חמדאן נ' חמדאן חג' אחמד (28.10.2009)), שלושת אחיו של עבד אלרחים, המשיבים 4-2 (להלן: האחים), העבירו לעבד אלרחים את הבעלות בחלקה בשלמותה כבר בשנת 1983, אך עסקה זו לא הושלמה ברישום. המשיבים 4-2 הם שניים מן האחים האחרים וכן עזבונו ויורשיו של אח נוסף שהלך לעולמו בינתיים.

4. רישומה של העסקה לרכישת החלקה מכוח החוזים מעולם לא הושלם, ואף לא נרשמה בגינה הערת אזהרה. היא לא דווחה לרשויות המס, וממילא לא שולם המס בגינה. עם זאת, לטענת המערערים, משפחותיהם תפסו חזקה בחלקה ובפועל היא נמצאת בחזקתם ומעובדת על-ידם ומשמשת כמקור הפרנסה שלהם.

5. במהלך השנים נרשמו לטובת המדינה הערות על החלקה בגין חובות מסים לפי פקודת המסים (גביה), בין היתר בשל חובות של המשיב 4, האח זוהיר. בהמשך לכך התקיים הליך של כינוס נכסים שבו נמכרו רבע מהזכויות בחלקה שיוחסו לו (להלן: חלקו של זוהיר), ונרשמו ביום 30.1.1994 על שמו של מוחמד עבד אלרחים חאג' אחמד, המשיב 7, שהוא בנו של עבד אלרחים (להלן: מוחמד).

6. יצוין עוד כי בחודש ינואר 2011, במקביל להליכים מושא ערעור זה, התחייב מוחמד למכור את זכויותיו בחלקה למשיבים 10-8, סמיח אסעד אבו עביד מואסי ואחרים (להלן: מואסי). בית המשפט המחוזי הוציא, לבקשת המערערים, צו מניעה זמני לפיו לא תיעשה ולא תירשם כל עסקה בחלקה עד למתן החלטה אחרת.