עזבון אלבז ואח' נ' שרותי בריאות כללית

החלטה

1.כאמור בהחלטתי מיום 24.12.09:

"התביעה הוגשה ביום 23.2.09 בגין רשלנות רפואית שכתוצאה ממנה, כנטען בכתב התביעה, נפטר תינוק בן שנה ו- 5 חודשים.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד של ד"ר יורם נוימן, מומחה באונקולוגית ילדים בביה"ח תה"ש.

כתב ההגנה הוגש ביום 26.4.09.

התיק נקבע לקד"מ ליום 21.10.09, אך לבקשת ב"כ הנתבעת, נדחה ע"מ לאפשר להם להגיש חוו"ד להיום.

גם היום, לא המציאו הנתבעים חוו"ד מטעמם ועל כן לא ניתן לקדם את הדיון בתביעה לגופה.

כאמור בתקנה 128 א' לתסד"א רשאי בעל דין שהוגשה נגדו חוו"ד רפואית לדרוש העמדת נושא חווה"ד לבדיקה מטעמו לצורך הגשת חוו"ד על ידו.

המועד להגשת חוו"ד נגדית נקבע בתקנה 128 ב' לתסד"א: '60 יום מהיום שהומצאה לו חווה"ד, או תוך זמן ארוך יותר שקבע ביהמ"ש או הרשם...'.

לא זו בלבד, שהנתבעים לא עמדו במועד הנקוב בתקנות, אלא גם לא באורכה שביקשו הם עצמם ואחרו בהגשת חווה"ד במשך 8 חודשים מעבר למועד החוקי בלא כל הצדקה.

בנסיבות אלה, זכאים התובעים כי לא תינתן לנתבעים אורכה נוספת.

לאור האמור לעיל, אינני מתירה הגשת חוו"ד נגדית".

והוריתי על הגשת כל העדויות הראשיות בתצהירים.

2.הנתבעת עותרת לעיון מחדש בהחלטתי דלעיל לאור העובדה שעם שובו של בא כוחה מהדיון, הסתבר לו כי חוות הדעת נשלחה לו ערב קודם באמצעות הדואר האלקטרוני אך הוא לא היה מודע לכך.

התובעים מתנגדים.

3.לבקשה לא צורף אמנם תצהיר, כנדרש, אך צורפו הודעת הדואר האלקטרוני הנושאת תאריך היום שקדם לדיון ועותק מחוות הדעת.

4.כאמור בע.א. 189/66 ששון נ' 'קדמה' בע"מ פד"י כ' (3) 477 479-480:

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן.

הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי נוחות נוהלית.

אי נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את עניינו של אף אחד מבעלי הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי מוצדקות מצד עורכי הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת עניינו הוא במשפט...