עזאמי נ' גרסי - פסקדין

פסק דין

תמצית העובדות

1. האם הנתבעים חייבים בפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו מאש שפרצה ברכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), והתפשטה לרכבו של התובע, שחנה בסמיכות אליו? זו השאלה שבה עוסקת תובענה זו.

2.התובע טען כי יש לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבו, מאחר שהאש פרצה ברכב הנתבע, אשר חנה בקירבה חריגה לרכב התובע. התובע הסביר כי רכב הנתבע נצמד לרכבו בשל כך שהנתבע חנה במקום אסור לחניה, כשהוא חוסם חלקית כניסה לחניה סמוכה.

3.הנתבע טען כי הוא אינו אחראי לפרוץ האש או להתפשטותה לרכב התובע, שכן הוא מטפל ברכבו באופן סדיר וסביר, וכי מדובר באירוע בלתי צפוי לחלוטין, שלא ניתן היה למנוע.

דיון והכרעה

4. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

6. תחילה,יש לדחות את טענת התובע לפיה "אם לנתבע היה ביטוח מקיף הביטוח היה צריך לכסות את כל הנזק שהרכב שלו גורם".

התביעה הוגשה כתביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו בשל רשלנות הנתבע ולפיכך קיומו או העדרו של ביטוח מקיף לרכב הנתבע אינה נוגעת לענייננו.

התובע הוא בבחינת "צד שלישי" לעניין פוליסת הביטוח של הנתבע ולפיכך על הנתבעת 2 לשאת בתשלום הפיצוי במקום הנתבע, במסגרת ביסוח אחריות כלפי צד שלישי, רק מקום שהנתבע אחראי לנזק נשוא התביעה.

7.על המקרה דנן חלה הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובעת כי:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."

8.נטל השכנוע עובר אל כתפי הנתבע, אשר עליו להוכיח כי לא התרשל הן לגבי התלקחות האש והן לגבי התפשטותה. במקרה זה הנטל המוטל על הנתבע דומה לנטל השכנוע הרגיל במשפט האזרחי, קרי, בשיעור של 51%.

שוכנעתי כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי לא התרשל, וזאבגין אלה:

א. הנתבע לטענתו – שלא נסתרה – טיפל ברכב באופן קבוע וסדיר במוסך מורשה.

ב. לא נטען שהיו ברכב חומרים מתלקחים או דליקים שהביאו לפרוץ האש או זירזו את התפשטותה.

ג. כפי שקבע מומחה לחקירת שריפות (חוות דעתו צורפה לכתב ההגנה), חקירתו העלתה בסבירות גבוהה כי השריפה פרצה בשל קצר חשמלי בצמת כבלי חשמל:

"1.5 בסיכום החקירה ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי השרפה נגרמה כתוצאה מהתחממות והתלקחות צמת מוליכי זרם של מערך מנוע מניפת מאוורר המותקן בחזית חלל תא מנוע".

9.בע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(1) 866 [1996] (להלן: "פרשת יער זאב") קבע בית המשפט העליון כדלקמן: 

"מלשון הסעיף עולה, כי המחזיק יוכל לעמוד בנטל שהוטל עליו רק אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו, תהיה סיבת האש אשר תהיה..."