עזאם נ' מדינת ישראל

החלטה

1. בפני בקשה להחזרת תפוס שהינו מונית מסוג סקודה שמספרה 6843625, שנת יצור 2006.

ביום 5.7.13 נתפס המבקש כשהוא מסיע שני שוהים בלתי חוקיים בשכר. הרכב נשוא הבקשה אשר נתפס עם תפיסתו של המבקש, הוחזר לו ביום 14.7.13. ביום 23.7.13 זומן המבקש שוב לחקירה אשר בסיומה הוחלט לעצרו ולתפוס את הרכב. מכאן הבקשה הנוכחית.

2. לטענת המבקש תפיסת המונית בשלב זה מהווה ענישה בפרט כאשר ההחלטה לתפוס את המונית נשענת על אותן נסיבות שהצדיקו שחרורה בשלב הראשון. לטענתו המונית משמשת מקור ההכנסה היחיד שלו ושל בני משפחתו והוא קשור בהסכמי הסעות עם מוסדות שונים.

לטענת המשיבה בתחילת החקירה עלה הרושם כי מדובר בנסיעה מקרית של שני שבח"ים ובשל כך רכבו של המבקש הוחזר לו. לאחר מכן התברר מהחקירה כי קיימת היכרות עם השבח"ים וכי עובדת היותם מעורבים בהעברות כספים שיש בהן חשד לפלילים, ידועה למבקש. בעקבות זאת, ביום 23.7.13 נלקח הרכב בשנית. לאור האמור והעובדה שתלוי ועומד כנגד המבקש מאסר על תנאי בר הפעלה בהסעת שב"ח, הוחלט להגיש כנגדו כתב אישום עם בקשה לחילוט הרכב.

3. המבקש בענייננו הוא ישראלי, תושב נצרת, ועל התפיסה והמשך ההחזקה ברכב חולשות על כן הוראות סעיפים 32 ו-34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

ההלכה היא כי בבואו לשקול את ההצדקה להמשך ההחזקה בנכס ישקול בית המשפט את תכלית ההחזקה והאם קיימות דרכים חילופיות שיש בהן פגיעה פחותה בקניינו של המבקש ושיש בהן כדי להבטיח תכלית זו (ר' בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ. מדינת ישראל). בעניין זה יש ליתן משקל בין היתר לשלב בו מצוי ההליך הפלילי ולמידת הפגיעה במבקש כתוצאה מהמשך ההחזקה.

4. נציגה המשיבה הצהיר בדיון כי המשיבה מחזיקה ברכב לצורך חילוטו. תכלית המשך ההחזקה היא איפוא חילוט. כאשר תכלית ההחזקה היא חילוט, אזי על פני הדברים, ערבויות שיבטיחו כי הרכב יישמר עד לתום ההליכים כנגד המבקש יש בהן כדי להוות "חלופת תפיסה" נאותה. יש לנקוט בדרך זו בענייננו בפרט כאשר מדובר במונית שעל פי הבקשה משמשת את המבקש לצורך פרנסתו כך שהמשך החזקת הרכב בידי המשיבה יש בה משום פגיעה חמורה במיוחד במבקש.

זאת ועוד. בתגובת המשיבה צויין כי נתקבלה החלטה להגיש כתב אישום כנגד המבקש בתקופה הקרובה ונציג המשיבה הציג בדיון טיוטת כתב אישום. עם זאת, כתב אישום טרם הוגש. מאחר ותכלית התפיסה היא חילוט בתום ההליכים המשפטיים, נראה כי מידת הפגיעה בקניינו של המבקש בענייננו אף היא חמורה יותר ממצב בו הוגש כבר כתב אישום, שכן ככל שלא יוגש כתב אישום בענייננו, תכלית התפיסה כלל אינה קיימת.

לבסוף יצויין כי הגם שברישיון הרכב מצויין שמו של תייר אדוארד כבעל הרכב, אין מחלוקת בין הצדדים כי על יסוד הסכמים בין המבקש לבין אדוארד תייר, לרבות תעודת ביטוח, המבקש הוא בעל הרכב.

ב"כ המבקש הציג בדיון תדפיס מ"לוי יצחק" ולפיו שווי הרכב נשוא הבקשה הוא 13,000 ₪. ככל הנראה לנוכח עמדת נציג המשיבה בדיון כי אין מקום להורות על שחרור הרכב בכל תנאי, לא הובא כל מסמך נגדי לסתור את האמור.

שקלתי כל זאת, ואני מורה על שחרורו של הרכב נשוא הבקשה בתנאים הבאים:

א. המבקש לא יהא רשאי לעשות כל דיספוזיציה ברכב נשוא הבקשה עד לתום ההליכים נגדו בהתאם להליך שיינקט על פי טיוטת כתב האישום.

ב. המבקש יפקיד סך של 13,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ג. ככל שלא יוגש כתב אישום כנגד המבקש בתוך 7 ימים מהמצאת החלטה זו, יהא המבקש רשאי לעתור לעיון חוזר בתנאי השחרור.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: