עותמאן נ' פרץ - פסקדין

פסק דין

מונחת לפני תביעתו של התובע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למטע זיתים ולחציר שיבולת המצויים בבעלותו, על ידי עדר בקר הנמצא בבעלות הנתבע.

בעלי הדין ועיקר טענותיהם:

1.התובע תושב כפר כנא, הינו בעל זכויות בעלות במחצית מנכס מקרקעין בשטח כולל של 24,916 מ"ר, הידוע ורשום בלשכת רישום המקרקעין בנצרת כמחצית מחלקה 7 בגוש 17382 מאדמות כפר כנא (ראו נסח רישום רלבנטי, צורף כנספח א1 לתצהיר העדות הראשית מטעמו של התובע). התובע הוא גם המחזיק, השוכר והמעבד של שטחים חקלאיים נוספים בעמק כפר כנא.

הנתבע, עוסק בגידול פרות בהר בית רימון, הנמצא בסמון לנכס המקרקעין הנ"ל, ובזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, היה המגדל, הבעלים, והאחראי על עדר פרות.

עולה מכתב התביעה כי ביום 8.1.12, עדר פרות הנמצא בבעלות הנתבע, חדר לשטחים חקלאיים שהתובע החזיק בהם ועיבדם, וכתוצאה מכך נגרמו לחציר שיבולת ולעצי ושתילי הזית שבבעלות התובע נזקים מנזקים שונים.

על פי הנטען, הנזק שנגרם למטעים ולחציר הינו תוצאה ישירה של מעשה רשלנות מצד הנתבע והפרת הוראה חקוקה על ידו. רשלנות הנתבע, כך נטען, מתבטאת בכך שהנתבע לא נקט באמצעי זהירות נאותים, כגון הרחקת הפרות מהשטחים החקלאיים, או בניית גדר שחצוץ בין המקום שבו נוהג הנתבע להחזיק את עדר הפרות שבבלעותו לבין נכס המקרקעין הנ"ל ותמנע מן מהבקר כניסה לשטחים החקלאיים הסמוכים.

לכתב תביעתו ולתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו, צירף התובע נסח טאבו וחוות דעת שמאית, עליהם בקש התובע לבסס את תביעתו זו.

בנוסף, ולצורך חיזוק וביסוס טענותיו, הגיש התובע תצהיר מטעמו ושני תצהירים נוספים מטעמם של עדיו שהם בנו - בלאל עותמאן עלי אחמד עותמאן (יקרא אף להלן: "בנו של התובע" או "בלאל"); ומר מוחמד מובארק מוסטפא טאהא (להלן אף ייקרא: "טאהא").

במסגרת כתב ההגנה אשר הוגש מטעמו של הנתבע, הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע, ועתר לבית המשפט על מנת שזה יורה על דחיית התביעה נגדו במלואה. נטען על ידי הנתבע בכתב הגנתו כי לא היתה כל התרשלנות מצדו וכי לא הופרה על ידו כל הוראה חקוקה.

במסגרת כתב ההגנה, ציין הנתבע כי הוא נקט באמצעים הסבירים והדרושים למניעת יציאת העדר מהשטח, וכי חוות הדעת השמאית עליה ביסס התובע את תביעתו אין בה כדי להוכיח את טענות התובע ואת הנזקים שנגרמו לו לטענתו.

לחיזוק טענותיו ובתמיכה להן, הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעמו, ותצהיר נוסף מטעמו של מר נסר פלאח (להלן ייקרא: "פלאח"). בנוסף, לישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, זימן הנתבע עד נוסף שלא היה בשליטתו ומטעם זה לא הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הגדרת הפלוגתא:

במקרה דנן ולמקרא כתבי טענותיהם של בעלי הדין ניתן לקבוע כי הסוגיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין הן אלה:

-האם חדר עדר הבקר של הנתבע לשטח האדמה החקלאית של התובע?

-האם חדירת עדר הבקר של הנתבע לשטח האדמה החקלאית של התובע היתה תוצאה של התרשלות מצד הנתבע ו/או הפרת הוראה חקוקה על ידו?

האם כתוצאה מחדירת עדר הבקר לשטח החקלאי הנ"ל נגרם לתובע נזק?

-מה הוא שיעור הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מחדירת עדר הבקר לשטחו?

בשאלות אלה יתמקד הדיון בפסק דין זה, תוך מתן דגש לכך שמתן תשובה שלילית לשאלה

אחת, מייתר את הצורך בבחינת השאלות הבאות אחריה, והדבר מובן.