עונשי מאסר לחוטפי תיקים ברחובות אילת

1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, לפי ס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); שוד בנסיבות מחמירות, לפי ס' 402(ב) לחוק; קשירת קשר לביצוע עוון, לפי ס' 499(א)(2) לחוק; תקיפה לשם גניבה, לפי ס' 381(א)(1) לחוק; גניבה, לפי ס' 383(א)(1) לחוק; הונאה בכרטיס חיוב, לפי ס' 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986.

2. כתב אישום המתוקן כולל ארבעה אישומים (הרביעי מיוחס לנאשם 2 בלבד) , המגוללים פרשה של מעשי שוד שבוצעו על ידי הנאשמים בעיר אילת; בכל מעשי השוד, עקבו הנאשמים באותו מקום בטבורה של העיר אילת, אחר עוברות אורח ושדדו מהן את תיקן לאחר שכיסו את עיניהן והדפו אותן ארצה.

מהאישום הראשון, עולה כי ביום 21.5.10, הבחינו הנאשמים במ.ח.מ (ילידת 1949 צועדת לבדה ברחוב כשהיא נושאת תיק על כתפה, החליטו לשדוד ממנה את התיק, עקבו אחריה כברת דרך וסמוך ל"בית אדי" החל נאשם 1 למשוך בכוח את תיקה, היא התנגדה ונאשם 2 הגיח מאחורי גבה, סתם את פיה והפילה ארצה. נאשם 1 נטל את התיק, הנאשמים נמלטו מהמקום, סמוך למקום האירוע חיטטו בתיק, נטלו ממנו סך של 1,000 ש"ח במזומן ותכשיטים בשווי 3,000 ש"ח, את התיק על יתר תכולתו השליכו בסמוך.

מהאישום השני, עולה כי ביום 25.5.10, בשעה 13:00, קשרו הנאשמים קשר לבצע עוון ולתקוף עוברת אורח ברחוב ולגנוב את תיקה. במסגרת הקשר, ניגשו בשעה 14:00 אל זירת האירוע הראשון והמתינו, בשעה 14:18 צעדה ק.ב.ג (ילידת 1953) ברחוב כשהיא אוחזת בידה תיק, נאשם 2 הגיח מאחורי גבה, סתם את פיה תוך שהוא חונק אותה, כיסה את עיניה וסובב את ראשה לצד שמאל, בד בבד נטל נאשם 1 את התיק. הנאשמים נמלטו מהמקום, סמוך למקום האירוע חיטטו בתיק ונטלו ממנו סך של 130 ש"ח במזומן, כרטיס אשראי, ממנו משכו באותו היום סך של 1,800 ש"ח באמצעות שימוש בקוד שנמצא בתיק, וכן חפצים יקרי ערך שונים, את התיק על תכולתו השליכו בסמוך.

מהאישום השלישי, עולה כי ביום 28.5.10, בשעה 15:00, קשרו הנאשמים קשר לבצע פשע ולשדוד תיק מעוברת אורח ברחוב. במסגרת הקשר, ניגשו הנאשמים אל זירת האירוע מהאישומים הקודמים והמתינו, סמוך לשעה 15:30, צעדה ט.פ (ילדית 1960) ברחוב כשהיא אוחזת בידה תיק, הנאשמים החלו לעקוב אחריה, בסמוך לביתה הגיח נאשם 2 מאחורי גבה, כיסה את עיניה והפילה ארצה, בד בבד נטל נאשם 1 את התיק. הנאשמים נמלטו מהמקום, סמוך למקום האירוע חיטטו בתיק, נטלו ממנו חפצים יקרי ערך ואת התיק על תכולתו השליכו בסמוך.

מהאישום הרביעי המיוחס לנאשם 2 בלבד, עולה כי ביום 29.5.10, סמוך לשעה 00:30, ניגש נאשם 2 סמוך לזירת האירוע מהאישומים הקודמים,  סמוך לשעה 2:15 צעדה י.ק. ברחוב כשהיא אוחזת בידה תיק, נאשם 2 התנפל עליה ומשך מידה את התיק ונמלט מהמקום, המתלוננת רדפה אחריו וצעקה לעברו שאין לה כסף. סמוך למקום האירוע חיטט נאשם 2 בתיק, נטל ממנו סך של 300 ש"ח במזומן ודברי ערך ואת התיק על תכולתו השליך בסמוך.

3. הצדדים לא הציגו הסדר לעניין העונש.

4. תסקיר שרות המבחן לנוער בעניינו של נאשם 1, מלמד על נאשם קטין על סף בגירות במועד ביצוע העבירות, אביו נפטר לפני כארבע שנים, אמו מתקיימת מקצבת נכות של ביטוח לאומי ותקשה לספק את צורכי ילדיה הרגשיים והפיזיים, יש לו חמישה אחים, שניים מהן משולבים במוסדות שיקום עקב מצב בריאותי ירוד, אח נוסף ריצה בעברו מאסר, אחות אחת נודתה ממשפחתה בעקבות נישואיה. המשפחה מתגוררת בדירה קטנה בשכונה הסובלת מהזנחה ומאוכלסת בעבריינים ובנרקומנים ומוכרת לשירותי הרווחה על רקע בעיות כלכליות- תנאי עוני, חולי הילדים ותפקודם. הנאשם למד בבית ספר היסודי בפנימייה בירושלים נוכח קשיים בתפקוד ההורי ועזובה. בתיכון חזר לבית הוריו והשתלב במסגרת חינוכית בתל-אביב, שם גילה תפקוד תקין והשתלבות חברתית נאותה אך יחד עם זאת נעדר רבות מלימודיו בשל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה וחוסר פניות ללמידה. הנאשם מודה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום, לרבות תכנונן, נטל אחריות על מעשיו, מודע לחומרת בעבירות, גילה אמפטיה לקורבנות, בושה במעשיו והביע נכונות לפצות את קורבנותיו. לדבריו, ביצע את המיוחס לו נוכח מצוקתה הכלכלית של המשפחה. שרות המבחן התרשם שתקופת המעצר הביאה את הנאשם לחשיבה מחודשת אך בהיעדר טיפול ועיבוד העבירה והמניעים לה, מצוי בסיכון להישנות העבירה. הנאשם מוכר לשירות המבחן, וזו העבירה הראשונה בגינה עומד לדין. שירות המבחן עמד על מוקדי הסיכון הגלומים בחומרת העבירה, בהיעדר דמויות בוגרות מכוונות ומכילות, בנסיבות חיים מורכבות במיוחד, בהיעדר גבולות פנימיים ורתיעה מהחוק, עבריינות במשפחה, היעדר מודעות והכרה בדפוסי התנהגות בעייתיים וקשיים רגשיים, דימוי והערכה נמוכים וכן היעדר שיתוף פעולה מספק. נוכח כל אלו, התרשם שירות המבחן שבמאזן הכללי רב הסיכון על הסיכוי והנאשם מצוי בסיכון לפשיעה חוזרת.

5. תסקיר שרות המבחן למבוגרים בעניינו של נאשם 2, מלמד על נאשם בן 19, שהתגורר באילת כשלושה שבועות טרם מעצרו. שרות המבחן התרשם מבחור מבולבל, בעל אישיות מופנמת ובלתי מגובשת, גדל עם חסכים קשים מבחינה רגשית ונפשית ובנסיבות חיים קשות בהיעדר מסגרת משפחתית תומכת ומציבת גבולות, מגיל צעיר התחבר לקבוצות שוליות, בעל נטייה לטשטש בעיות וקשיים בתפקודו תוך מסירת מידע חלקי. הנאשם נולד וגדל במזרח ירושלים, בגיל 11 עבר למעון באבו גוש המהווה מסגרת לנוער בסיכון, לאחר שעבר התעללות פיזית וייתכן מינית ע"י אביו כשאימו התקשתה להגן ולגונן עליו. בפנימייה גילה קשיי תפקוד רבים עם נטייה לאלימות ולפריצת גבולות, התנהגויות שוליות מופנמות בעיתות מצוקה. שרות המבחן התרשם מחששו של הנאשם מפני אביו ובניסיונו לרצותו, אם כי הנאשם חש לא אחת בכישלון ואכזבה נוכח ציפיות האב. הנאשם נטל אחריות על מעשיו בתיק דנא ותלה אותם במצוקה כלכלית והיותו חסר כל, נסע לאילת על מנת להוכיח את גבריותו בעיני אביו ולהביא לו כסף. הנאשם נטה לטשטש ולהפחית מהמיוחס לו בביצוע העבירה ותיאר עצמו כנגרר. הנאשם הביע חרטה אך להתרשמות שירות המבחן אינו מבין את מלוא המשמעות של מעשיו. להערכת שירות המבחן, בהיעדר מענה לחסכים הרגשיים שחווה בילדותו ובהיעדר תמיכה, הנאשם נתון בסיכון לרכישת נורמות עברייניות; שהות ממושכת בכלא עלולה להעצים את הסיכון. לא ניתן היה לבחון אופציה טיפולית נוכח מעמדו כעציר. סוף דבר, שרות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ על עונש מאסר לא ממושך, כן הומלץ לבחון אפשרות שיקום במסגרת המאסר תוך התייחסות להתעללות שעבר בילדותו.

6. כראיה לעונש מטעם המאשימה העידה גב' פוטצ'לו טטאינה, המתלוננת באישום 3. העדה תיארה את רגעי האימה שעברו עליה בשוד ואת הטראומה שנותרה בליבה, עד היום חולמת על האירוע בלילה פוחדת להסתובב ברחוב. השוד התרחש בכניסה לביתה, במהלכו נחבלה ונגרמו לה שטפי דם ברגליים ושריטה במצח.

7. בטיעוניה לעונש, פתחה ב"כ המאשימה וטענה שהנאשם 1 היה קטין על סף הבגירות בעת ביצוע העבירות, הורשע על פי הודאתו במסכת של עבירות רכוש ואלימות, בביצוע ביחד עם שותפו לכתב האישום, נגד קורבנות תמימים, נשים מבוגרות בטבורה של עיר. נטען כי הנאשמים פעלו בצוותא חדא תוך גילוי זילות בוטה בזכותם של אזרחים לשמירה על גופם, כבודם, קניינם וביטחונם האישי כשהם מהלכים ברחובות עירם. הנאשמים פעלו בתחכום, נשים מבוגרות נבחרו כטרף קל, הפעילו דפוס פעולה דומה שכלל גיחה מאחורי הקורבן, סתימת פיו, הפלתו ארצה וחטיפת התיק; כן, הותירו את הקורבנות שרועות על הרצפה ובמקרה אחד נטלו את מכשיר הטלפון הנייד כך שלא היה בידי המתלוננת להזעיק עזרה. באירוע אחד משכו כסף מחשבון הבנק של המתלוננת. ב"כ המאשימה עמדה על הבעטה שאחזה במתלוננות ועל החבלות שנגרמו לאחת המתלוננות, כמו גם על הפגיעה בביטחון הציבור נוכח מעשי שוד שבוצעו באותו מקום בסמיכות זמנים.

נטען כי מעשיו של נאשם 1 מלמדים שאין מורא החוק עליו ועל דפוס פעולה עברייני חרף קטינותו; הנאשם 1 מצא לנכון לבצע את זממו הרחק מעיר מגוריו, השתרש הלך חשיבה המקבל פגיעה שלא באזור מגורי העבריין. עוד נטען, כי אין לנאשם 1 עבר פלילי אך הוא מוכר לשירות המבחן, הנאשם 1 דחה את היד שהושטה לו לשיקום, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו נוכח דפוסי התנהגות בעייתיים, חוסר מודעות לקשיים רגשיים והיעדר שיתוף פעולה מצידו. בסופו של יום, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 1 עונש מאסר לתקופה ממושכת נוכח תעוזתו, אלימותו ודפוס הפעולה החוזר. כן עתרה לעונש מאסר על תנאי ולפיצוי כולל למתלוננות, ביחד עם נאשם 2, בסך של 10,000 ש"ח, שיגלם את הנזק הישיר שנגרם להם כתוצאה ממעשי השוד, ובצידו קנס שיבטיח את תשלום הפיצויים.

בעניינו של נאשם 2, נטען כי הנאשם לקח חלק פעיל בביצוע העבירות והוא זה שהיה אחראי על תקיפתן של המתלוננות. לטענת ב"כ המאשימה, הטיפול בחוויות הילדות הקשות של נאשם 2 אינו צריך לבוא על חשבון סיכון הציבור ויש להשית על הנאשם עונש מאסר ארוך ומרתיע במסגרתו יעבור טיפול מתאים, כן עתרה ב"כ המאשימה לעונש מאסר על תנאי ולפיצוי כולל למתלוננות, ביחד עם נאשם 1, בסך של 10,000 ש"ח ובצידו קנס שיבטיח את תשלום הפיצויים.

8. בטיעוניה לעונש, הדגישה ב"כ נאשם 1, כי בעת ביצוע העבירות היה הנאשם קטין וכי הינו שוהה במעצר מיום 29.5.10, הנאשם ללא עבר פלילי, ללא רישום משטרתי של תיקים פתוחים וזהו למעשה משפטו הראשון. נסיבות חייו הקשות של נאשם פורטו בהרחבה בתסקיר, הנאשם גדל במציאות לא פשוטה, יתום מאב, בעיות בריאותיות של אימו וחלק מאחיו, בתנאי עוני, ללא כל רשת תמיכה, עם אחריות לסייע בפרנסת המשפחה. ב"כ הנאשם 1 עמדה על חרטתו ובושתו של הנאשם על מעשיו, על הבנתו את הפסול שבהם ועל המצב הכלכלי והרגשי בו שרוי היה; כיום מבקש הנאשם לפתוח דף חדש. שרות המבחן התרשם שתקופת המעצר סייעה לו לחשוב על מעשיו ולגלות אמפטיה לקורבנות. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם השתלב בצורה טובה במסגרות החינוכית אלא בעטיה של אותה מציאות משפחתית נעדר מלימודיו, הנאשם לא זכה לטיפול ולתמיכה להם היה זקוק מה שתרם למצבו כיום. ב"כ הנאשם ביקשה לזקוף לטובתו כי מעשיו לא בוצעו על פני תקופה ארוכה, כי הוא נגרר הנאשם אחרי בגיר, איתו ביצע את העבירות, וחלקו קטן יחסית, לא הפעיל אלימות חמורה ולא הוא שהפיל את המתלוננות וגרם לחבלתן. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם הגיע לאילת לאחר שמילט עצמו מעיר מגוריו לאחר שסייע לשכנתו, באילת מצא עצמו לבד והיה במצב רגשי מאוד קשה, חבר לנאשם 2 ונגרר אחריו, הנאשם פעל מתוך מצוקה ולא מתוך דפוסים עבריינים. הנאשם סובל מאסטמה ואפילו בגדים לחורף אין מי שיביא לו. סוף דבר, עתרה ב"כ הנאשם 1 להשית עליו עונש מאסר קצר ומאסר על תנאי. לעניין הפיצויים, ביקשה ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבות הנאשם ולהטיל עליו פיצוי מתון ומידתי שתשלומו יחל לאחר שחרורו.

9. בטיעוניו לעונש, עמד ב"כ נאשם 2 על העובדה כי הנאשם קיבל אחריות והודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה שניתנה לו, הנאשם מבין את חומרת מעשיו כפי שעולה גם מתסקיר שירות המבחן. בהודאתו חסך הנאשם זמן שיפוטי רב, הנאשם ללא עבר פלילי, מבחינה שכלית עודנו קטין. לעניין גובה הפיצויים, ביקש ב"כ הנאשם 2 להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם והיותו נתון במעצר.

10. נאשם 1 הביע את צערו על מעשיו, טען לא יחזור עליהם ושהוא רוצה להתחתן ולפתוח דף חדש.

11. נאשם 2 הביע את צערו, טען שעשה טעות ורוצה לפתוח דף חדש.

12.   הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בפרשה הכוללת מעשי שוד בנסיבות מחמירות שבוצעו בסמיכות זמנים, באותו אזור מגורים בעיר אילת ובשיטת ביצוע זהה. הנאשמים שמו להם לשדוד נשים מבוגרות המהלכות בגפן, בבחינת "טרף קל", ולשם כך ארבו ברחובותיה של העיר לקורבן מזדמן. הנאשמים הגיחו מאחורי קורבנותיהם והפילו אותן ארצה על מנת לנטרל את התנגדותן למעשה הגניבה, תוך גילוי חוסר אכפתיות לאפשרות פציעתן וחבלתן, כפי שאכן אירע במקרה אחד. לית מאן דפליג, כי במעשיהם ובתכיפות המעשים זרעו הנאשמים בהלה ואימה רבה בקרב המתלוננות כמו גם תושבי אותה שכונת מגורים, כך ששוב לא יתהלך אדם לבטח במחוזותיו. היה במעשיהם של הנאשמים כדי לערער את תחושת הביטחון הבסיסית של האדם מן הישוב הקם בבוקר לדרכו ועל בתי המשפט לנהוג ביד קשה ורמה בפורעי החוק הפוגעים בשורשו של הסדר החברתי במדינתנו. אכן עסקינן בנאשמים צעירים, הנאשם 1 קטין במועד ביצוע העבירות ונאשם 2 אך כפסע היה בינו ובין סף הבגירות; דא עקא בנסיבות בהן בוצעו עבירות חמורות והמסוכנות עודנה נשקפת מהנאשמים,  לא יהא בגילם הצעיר של הנאשמים, לרבות קטינותו של נאשם 1, כדי למנוע השמתם מאחורי סורג ובריח (ראה ע"פ 5048/09 פלוני נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 14.2.10).

13.   לא נעלמו מעיני נסיבותיהם האישיות הקשות של הנאשמים, כעולה מתסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינם. בעניינו של נאשם 1 הוגש תסקיר שרות המבחן לנוער המלמד על צעיר שנטל על אחריות על מעשיו ומעוניין בשיקום אורחות חייו, אלא שנוכח מצוקתו הרבה בהיעדר טיפול מתאים, מצוי בסיכון להישנות עבירות. מה גם ששרות המבחן סבור ששיתוף הפעולה מצד הנאשם אינו מספק.