עומר נ' חרזאללה - פסקדין

פסק דין

1. ביום 02.06.13 הנתבע ניגש בשעות הבוקר לביתו של התובע והודיע לו שהוא מעוניין ברכישת רכבו מדגם וולוו מס' רישוי 1053617. התובע רצה לקבל 6,000 ₪ אך הצדדים הסכימו על 5,000 ₪. אך בטרם גמר העסקה וקבלת הכסף, הנתבע ביקש לבדוק את הרכב בחצר של התובע על מנת לבחון אותו מקרוב. התובע הסכים לכך, מסר את המפתחות לנתבע. יש לציין שבאותו שלב התובע היה חולה וישב בכיסא גלגלים ולכן לא ליווה את הנתבע אל הרכב אלא נשאר בביתו בקומה העליונה. התובע שמע את הנתבע מניע את רכבו אך תוך זמן קצר היה ברור לתובע שהנתבע נסע עם הרכב. התובע שלח את בנו לברר אצל הנתבע פשר התנהגותו של הנתבע וקיבל הודעה שאין לו מה לדאוג והנתבע ימסור לו את הכסף בהקדם. אך לא כך היו הדברים ומאז אין לתובע רכב ואין לו את מחיר הרכב המובטח לו. מכאן תביעתו.

2. העובדות המפורטות בסעיף 1 משקפות את גרסת התובע כפי שמופיע בכתב תביעתו. בעדותו התובע חזר על הדברים והוסיף שפנה לנתבע בביתו "והוא אמר לי שאני דפקתי אותו עם האוטו" (עמוד 1 שורה 22). התובע הציע לקבל את הרכב בחזרה ואז הנתבע אמר לו שהוא כבר מכר את הרכב. לכן התובע רואה את הנתבע כאחראי להחזיר לו את כספו ומכאן הוא עותר ל-5,000 ₪.

3. גרסת הנתבע שונה לחלוטין. אכן נכון הדבר שביוני 2013 נתבקש ע"י אדם בשם יאסר חליליה להתלוות אליו לבדיקת רכב שטען שהינו מעוניין לרכוש ואכן ניגש הנתבע לביתו של התובע ובדק שם עם מר חליליה וולוו ישן שלא הותנה. משום שכך הנתבע לא המשיך להתעניין ברכב והלך לביתו.

בכתב הגנתו כותב הנתבע שיותר מאוחר הוא שמע שמר חליליה גרר את הרכב לאחר שרכש אותו מהתובע. למיטב ידיעתו של הנתבע, מר חליליה אכן לקח את הרכב מהתובע וקנה את זה ממנו וסיכמו על 1,000 ₪ בלבד. לטענת הנתבע, הסכום של 5,000 ₪ מעולם לא הועלה בקשר לרכב אלא רק 1,000 ₪.

4. עד מטעם הנתבע מר עבדל סעיד קטאוי, עבד במוסך בזמר, המושב שבו כל בעלי הדין מתגוררים, ואישר שהרכב נגרר למוסך ע"י מר חליליה עם בן דודו ולפי מיטב הבנתו תוקן במוסך ומשמש את מר חליליה עד עצם היום הזה.

5. בתגובה לטענות האמורות התובע חזר על טענותיו שמכר את הרכב לנתבע, ואף הוסיף שעד כמה שידוע לו הרכב רשום עדיין על שמו ואין הוא יודע איפה הרכב נמצא או כל פרט אחר משום שלא ראה את הרכב מאז שנלקח ממנו ע"י הנתבע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. לא שוכנעתי שהתגבשה עסקת מכר בין התובע לבין הנתבע כטענת התובע.

2. מכלל הראיות אני סבור שאם הייתה עסקת מכר, דבר שלא הוכח, העסקה הייתה בין התובע לבין יאסר חלילי. די בכך לדחות את התביעה כנגד הנתבע שתפקידו כנראה היה רק לבדוק את הרכב עבור מר חליליה.

3. על מנת לזכות בתביעה, היה על התובע להניח את דעת בהמ"ש כי:

א. מכר את הרכב לנתבע

ב. קבע איתו מחיר של 5,000 ₪

ג. שלא קיבל את הכסף.

התובע לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה למעט ששוכנעתי שהרכב לא בידיו ולא קיבל כסף בעדו. אין די בכך לחייב את הנתבע בכל סכום.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: