עויסאת ואח' נ' ותד ואח' - פסקדין

פסק דין

התביעה, טענות הצדדים והראיות

התובעים בעלים של מבנה מגורים בבאקה אל גרבייה. המבנה משמש, לפי הטענה, להשכרה ובין היתר כמעונות לסטודנטים הלומדים במכללה הסמוכה.

בסוף שנת 2008 החליטו התובעים להוסיף קומה רביעית למבנה, שתהיה בנויה מעץ, ופנו לנתבעים לביצוע העבודות.

לטענת התובעים, הנתבע 1 הציג עצמו כקבלן מומחה ואף הציע חלוקת חדרים לרבות מספר החלונות ומיקומם. בסוף 01/09 סוכם עם הנתבעים, בעל פה, על ביצוע עבודת השלד לרבות החומר בתמורה ל- 80,000 ₪. בהתאם, הנתבע החל בעבודות ביום 01/02/09.

כ-10 ימים לאחר תחילת העבודה, הציע הנתבע להוסיף עוד שני חדרים בקומה נוספת (חמישית) וסוכם כי בתמורה ישולם לו סך נוסף של 37,700 ₪.

ביום 14/2/09 הסתיימו העבודות, והתובעים שילמו לנתבע, בהתאם למוסכם, 30,000₪ במזומן והיתרה בסך 87,700 ₪, בשיקים מעותדים.

באפריל 2009 השכירו התובעים חדר אחד בקומה הרביעית לשתי סטודנטיות. התובעים טוענים כי כשבועיים לאחר מכן גילו סדקים בקירות בחדר המקלחת ונזילות מים ברעפים. התובעים פנו לנתבע שהודיע כי ישלח עובדים לתקן ברם בפועל לא הגיע לתקן למרות פניות חוזרות ונשנות, ולכן ביטלו התובעים 4 שיקים שנמסרו לנתבע.

התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת השמאי מר מסראווה סוהיל לפיה נזקיהם עומדים על סך 135,000 ₪ הכולל סכומים בגין ליקויים, והפסד שכ"ד ל-14 חודשים 70,000 ₪). כ"כ הגישו חוות דעת של המהנדס מר מיכאל קרבצק שאישר את חוות הדעת של מסארווה וקבע כי יש נזקים נוספים בעלות נוספת של 46,060 ₪.

בהמשך תיקנו תביעתם ותבעו אבדן נוסף של דמי שכירות, באופן שהתביעה הועמדה על סך של 241,060 ₪.

לטענת הנתבעים, דין התביעה נגד הנתבע 1, שהינו מנהל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") להידחות בהעדר עילה וחוסר יריבות, שכן לא פעל באופן אישי, אלא כאורגן של הנתבעת שהיא אישיות משפטית נפרדת.

לגופו של עניין, טוענים הנתבעים כי סוכם בין הצדדים שהנתבעים יקימו עבור התובעים קומה מעץ בשטח 160 מ"ר מעל המבנה הקיים. מעולם לא הוסכם ביניהם כי יבוצע ריצוף ולכן לא בוצעה בפועל עבודת ריצוף.

הנתבעת החלה בעבודתה בהתאם לידע ברשותה כשהתובעים לא דאגו להזמנת מהנדס או אדריכל מטעמם לפקח על העבודה. התובעים אף לא דאגו להביא תכניות לנתבעת שפעלה בהתאם לידע ולניסיון שלה. בתום ביצוע העבודה היה התובע שבע רצון ושיבח את הנתבעת על איכות העבודה.

הנתבעת ביקשה מהתובע להתחיל בעבודות הפנימיות שבקומה (ריצוף וכו') רק לכשתסיים הנתבעת את השלד. למרות זאת, התובע לא המתין להקמת השלד והזמין עובדים תושבי השטחים לביצוע העבודות הפנימיות כשהוא מנסה לבצען ב"מכה אחת", כשמעשיו לא אִפשרו לנתבעת לבחון עבודתם בתום ביצוע העבודה והאם חסרים דברים. ויודגש כי עבודת הנתבעת לא כללה טיח וכל העבודות הנלוות לרבות מים, חשמל וכו'.

הנזקים הנטענים לרבות הסדקים בקרמיקה הינם כתוצאה מרשלנות התובע.

השיקים שחוללו, חוללו מחמת אי כיסוי מספיק ולא הוראת ביטול ללמדך שלא היה מדובר בכשלון תמורה אלא בבעיה כספית של התובעים ומכאן שכל טענותיהם בתביעה הם אמתלות בדיעבד.

הנתבע תמך הגנתו בחוו"ד מהנדס, מר אגבריה יוסף, לפיה עלויות תיקון הליקויים עומדים על 15,400 ₪.

לעניין דמי השכירות נטען כי המבנה אינו מסוכן, ולא היו בו ליקוים שמנעו אכלוס.

בשל הפערים בין חוות הדעת ביחס לליקויים, מונה הנדסאי ושמאי מקרקעין מר אורי פרי פרץ, כמומחה מטעם בית המשפט.

המומחה העריך את עלות תיקון הליקויים בסך 40,300 ₪: