עוזרי נ' סדן 23.11.10

פסק דין

א. רקע

בפניי תביעה כספית בסך 150,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובע כנגד 5 נתבעים כדלקמן:

נתבע 1 הינו חתנו של התובע; נתבעת 2 הינה בתו של התובע.

נתבעים 3-4 רכשו מנתבעים 1-2 נכס ברחוב הסנונית 5 בצורן (להלן: "הנכס"), בהתאם להסכם המכירה שנחתם ביניהם ביום 23.9.99 (להלן: "הסכם המכר").

נתבעת 5 הינה עורכת דין במקצועה אשר ייצגה את נתבעים 1-2 כמוכרים (להלן: "המוכרים") ונתבעים 3-4 כרוכשים, (להלן: "הרוכשים") בהסכם המכר.

ב. תמצית טענות התובע

1. ביום 30.6.92 רכשו המוכרים את הנכס, ולצורך רכישתו קיבלו הלוואה מבנק כרמל למשכנתאות והשקעות. ההלוואה ניתנה להם בשלושה מועדים שונים בסכום כולל של 216,500 ₪ (להלן: "ההלוואה").

בשנת 1995 נקלעו המוכרים לקשיים כלכליים וחובות כבדים ולא הצליחו לעמוד בהחזרי ההלוואה לבנק כרמל. בהתאם לבקשתם הלווה להם התובע סך של 200,000 ₪. להבטחת החזר ההלוואה, רשם התובע ביום 4.4.95 משכון שאינו מוגבל בסכום על הנכס ותכולתו.

מאחר שמצבם הכלכלי של המוכרים המשיך להיות קשה, הם מכרו את הנכס, במטרה לפרוע מכספי התמורה את חובותיהם לנושים השונים, כולל התובע.

2. לצורך מכירת הנכס, פנו המוכרים אל הנתבעת 5 כדי שתייצג אותם כמוכרים ואת הרוכשים כרוכשים בהסכם המכירה. בהתאם להסכם המכירה, היה על הרוכשים לשלם למוכרים סך בשקלים שווה ערך ל- 18,000$ במעמד חתימת ההסכם, 145,000$ לאחר 45 יום, וכנגד מסירת מכתב יתרה לסילוק מבנק כרמל ובנק הפועלים ואישור זכויות המוכרים בנכס מטעם מינהל מקרקעי ישראל, ויתרת התמורה בסך 18,000$ נוספים התחייבו הרוכשים לשלם עם העברת מלוא הזכויות בנכס על שמם. העברת הזכויות בבית על שם הקונים הייתה אמורה להתבצע ב-1/1/00 כנגד תשלום מלוא התמורה ומסירת החזקה בנכס נקבעה ליום 16/7/00.

3. בהתאם להסכם המכר, כל התשלומים היו אמורים להתבצע לידיה הנאמנות של נתבעת 5 ו/או בנק כרמל ו/או בנק הפועלים, עד למסירת החזקה בנכס לקונים.

הקונים העבירו לידי המוכרים את התשלום הראשון בעת חתימת הסכם המכר, ובסמוך לכך ביקשה נתבעת 5 מהתובע, להסיר את המשכון שהיה רשום על שמו והבטיחה לו, כי כספי ההלוואה אשר הלווה למוכרים יושבו לו מקבלת התמורה, תוך שהבהירה לו שכל התשלומים יועברו לידיה כנאמן. ביום 5/10/99, לאור הבטחתה של נתבעת 5 ועל פי הוראתה, ביטל התובע את המשכון לאחר שקיבל לידיו 50,000 ₪ על חשבון החזר ההלוואה ונותרו לתשלום 50,000 ₪ נוספים.

4. על פי ההסכם, ולצורך ביצוע התשלום השני, הנתבעת הייתה אמורה לקבל מבנק כרמל ובנק הפועלים יתרה לסילוק, אך בין לבין, בנק הפועלים ביקש למנות כונס נכסים על זכויות המוכרים בנכס, וכשהתברר לו כי קיים חוזה המכר, הסכים בנק הפועלים להשלמתו וביום 20/10/99 הגיש בנק כרמל בקשה למינוי כונס נכסים אשר התקבלה ב-26/10/99.

ביום 15/7/00 שילמו הרוכשים למוכרים 18,000$ מתוך הסכום השני בסך 145,000$ אותו התחייבו לשלם.

נתבעת 5, על אף פניות המוכרים אליה שתסייע בהשלמת תשלום התמורה, הורתה למוכרים לפנות את הבית טרם שקיבלה את מלוא סכום התמורה כנאמן, והבהירה למוכרים שמלוא התמורה תועבר לנושיהם כולל התובע.

ביום 28/11/01 אישר כב' ראש ההוצל"פ את הסכם המכר, אך הרוכשים לא שילמו את יתרת התמורה ואף לא העבירו אותה לידי נתבעת 5.

5. התובע טוען, כי המוכרים הפרו את ההסכם שנכרת עימו בכך שנמנעו לפרוע את חובם במלואו וכי מעשי הקונים מהווים גם הפרת הסכם בכך שהפרו את ההסכם עם המוכרים ומנעו מהמוכרים להשיב לו את הלוואתו.

עוד לטענת התובע, נתבעת 5 הטעתה אותו, הפרה את התחייבותה כלפיו, התרשלה ולא נהגה כפי שעו"ד סביר ומיומן אמור היה להתנהג בנסיבות, הפרה את התחייבותה לייצג נאותה את המוכרים, והתרשלה כלפיהם.

התובע עותר לחייב את כל הנתבעים ביתרת סכום ההלוואה בסך 150,000 ₪.