עוזרי נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 25.05.12, כאשר ביום 28.05.12 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בשעה 12.04 לערך, נהג באוטובוס ובמהלך הורדת נוסעים בתחנה, סגר את בדלת האחורית והתחיל לנסוע כאשר נוסעת באוטובוס טרם החלה בירידה וטרם הגיע למקום מבטחים, כתוצאה מכך פגע האוטובוס בנוסעת והיא נחבלה חבלה של ממש ברגלה.

טרם הסתיימה החקירה.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

כשדלתות האוטובוס פתוחות אין הוא יכול לנסוע.

הפגיעה הייתה בתחילת הנסיעה.

הנפגעת כנראה מעדה לאחר שירדה מהאוטובוס ואין הדבר באשמת הנהג.

מדובר בנהג אוטובוס, פרנסתו תלויה ברישיון נהיגתו.

עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד ואין בו כדי להצביע על מסוכנות.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

החקירה בראשיתה.

יש תשתית למסקנה שהתאונה נגרמה באשמת הנהג.

מדובר בנהג אוטובוס מחודש אוקטובר 2011.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה הוגש לעיוני, אציין כי מדובר בתיק חלקי ביותר ואולם מחומר הראיות שכן מצוי בו ועמד בפני הקצין הפוסל, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד, בין היתר מצאתי כי:

ע"פ הודעת הנפגעת, לאחר שהאוטובוס עצר, אישה ירדה ראשונה, לאחריה ביקש לרדת גבר, אך הנהג סגר הדלת לפני שהספיק לרדת ולאחר שאנשים צעקו, פתח את הדלת, הגבר ירד ושביקשה לרדת, האוטובוס התחיל לנסוע והיא נפלה על הרצפה ליד המדרכה של תחנת האוטובוס, היא צעקה, הרגל שלה התמלאה דם "הבשר של הרגל נפתח ורואים הכל...".