עוזרי נ' ביטון - פסקדין

החלטה

1.לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך של החלפת חוות הדעת שעליה נסמכים הנזקים הנטענים, וממילא – תיקון ההיקף הכספי הנתבע בהתאם. עיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בשלל ההודעות שמסר ב"כ המבקש לתיק בית המשפט, ושאליהן אתייחס בהמשך החלטתי זו, ולהלן החלטתי.

2.המדובר בתיק שנפתח בחודש אפריל 2012, ואשר הוגשו בו – זה מכבר – תצהירי עדות ראשית, ואף התקיימו בו לא פחות משלוש ישיבות מקדמיות. מובן מאליו, שמשמעות התרת התיקון היא השבת הגלגל לאחור, חיוב הצד שכנגד להגיש כתב הגנה מתוקן, תצהירים מתוקנים – ולמעשה מחיקה מוחלטת של כל ההליך עד כה, והחזרתו לנקודת הפתיחה.

3.אני ער לטענה, כי חוות הדעת שצורפה צורפה בשוגג, על ידי בא כוחו הקודם של המבקש, הוא התובע בהליך, אולם הלכה היא, כי חילופי באי-כוח, כשהם לעצמם, אינם מקימים זכות אוטומטית לתיקון כתבי הטענות.

4.לאחר הגשת הבקשה, ומשהועבר התיק לטיפולי בשלהי חודש דצמבר 2013, הבהרתי למבקש, בהחלטתי מיום 25.12.2013, כי אינני סבור כי היקפו הכספי של התיק (העומד על כ-23,500 ₪) מצדיק את התחלת הדיון מראשיתו, לאחר שנה ותשעה חודשים מהגשת כתב התביעה, והבהרתי כי ככל שיותר התיקון, הוא יותנה בחיוב המבקש בהוצאות בשיעור משמעותי, שיהיה בו כדי לפצות את המשיב, אשר יידרש לחזור, למעשה, על ההליך מראשיתו, וזאת בשל מחדלי המבקש.

5.בהודעתו לבית המשפט מיום 29.12.2013 (אשר הוכתרה בכותרת "תשובה להחלטת בית המשפט", בקשה 20), ציין ב"כ המבקש, כי העיכובים בתיק – כולם – נובעים מהתנהלותו של הנתבע דווקא, וכי הטעות שבעטיה הוגשה חוות הדעת השגויה נובעת מגילו המתקדם של התובע, ומאי-הבנה בין התובע ובין בא כוחו הקודם. על כן, עתר ב"כ המבקש להתיר את תיקון כתב התביעה ללא חיוב בהוצאות, ולחלופין – לחייב דווקא את הנתבע, הוא המשיב דכאן, בהוצאות תיקון כתב התביעה (!).

לחלופין עתר ב"כ המבקש להתיר הגשתה של תביעה נפרדת בגין ההפרש הכספי שבין שתי חוות הדעת, קרי – עתר לפיצול הסעד הכספי (להבדיל מפיצול סעדים) הנתבע בגין עילה אחת. עתירה זו, לפיצול הסעד, נדחתה בהחלטתי מיום 30.12.2013. עוד הוריתי באותה החלטה, כי על ב"כ התובע להודיע האם הוא מבקש ליתן רשות לתקן את כתבי הטענות, תוך חיוב בהוצאות, ולחלופין – האם הוא מבקש לנהל את ההליך על יסוד כתבי הטענות במתכונתם הנוכחית.

6.היום הובאה לעיוני הודעת ב"כ המבקש, שהוכתרה בכותרת "תגובתו הסופית של התובע לתיקון כתב התביעה", ובו בקשה לתיקון כתב התביעה, תוך הימנעות מחיוב בהוצאות ההליך, ולחלופין – להורות על תשלום ההוצאות לעת מתן פסק הדין בהליך, וזאת תוך פירוט נסיבותיו האישיות של התובע, גילו ומצבו הכלכלי והבריאותי. כמעט למותר לציין, כי טענות אלה, בדבר מצבו של התובע, לא נתמכו בתצהיר, בחוות דעת רפואית או במסמכים תומכים כלשהם.

7.אכן, מגמת הפסיקה בשאלת תיקון כתבי טענות היא ליברלית למדי, והנחת המוצא היא, שעל בתי המשפט לדון במחלוקות האמיתיות העומדות בלב הסכסוך שבין הצדדים, וככל שיש צורך לשם כך לתקן את כתבי הטענות, ניתנת רשות זו, על פי רוב, בכפוף לחיוב בהוצאות במידת הצורך.

עם זאת, בענייננו אנו יש לזכור, כי המדובר בתיק הבשל, למעשה, לשמיעת הוכחות. שני הצדדים, ולענייננו רלוונטי הנתבע, עשו מאמץ והשקיעו משאבים בהכנת התיק לקראת דיון ההוכחות: התקיימו ישיבות מקדמיות בכמות העולה על המקובל בתיקים מעין אלה, הוגשו תצהירים, וחזקה על הצדדים שהשקיעו ממון וזמן בהכנות אלה. משכך, ובשלב דיוני זה, נוטה הפסיקה לצמצם מעט את המגמה של מתן רשות לתקן את כתבי הטענות, וזאת על מנת למנוע בזבוז של זמנם היקר של הצדדים לשווא.

8.חרף האמור לעיל, חרף השיהוי הניכר בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, וחרף העיכוב הדיוני הניכר שעתיד להיגרם כתוצאה מתיקון כאמור, החלטתי להתיר את תיקון כתב התביעה, תוך התניית הגשת כתב התביעה המתוקן בתשלום הוצאות לנתבע.

הטעם המרכזי לרשות זו שניתנת היא כי מבקש התיקון הוא התובע, אשר הוא, ברגיל, בעל האינטרס לקדם את ההליכים במהירות המרבית. אם המבקש, אשר לטענת בא-כוחו, הוא אדם בא בימים, עומד על בירור תביעתו בנוסחה המתוקן, ומוכן לשאת בעיכוב הניכר שייגרם כתוצאה מכך, אינני סבור שנכון יהיה לחסום אותו מלעשות כן.

9.עם זאת, וכפי שהובהר בהחלטותיי הקודמות בנושא זה, משמעות תיקון כתבי הטענות היא החזרת ההליך כולו לנקודת ההתחלה, תוך בזבוז משווע של זמן ומשאבים שהשקיע הנתבע בהתגוננות מפני ההליך במתכונתו הקודמת. משכך, ולנוכח השלב המתקדם בהליך זה, יש לקבוע חיוב בהוצאות שישקף את הנזק האמיתי שנגרם לצד שכנגד.

ודוק: אין מדובר ב"פיצוי עונשי" או ב"פסיקה חינוכית", כי אם בפיצוי כספי על נזק אמיתי, אשר עתיד להיגרם מן הצורך לתקן את כתבי הטענות, את התצהירים – ולבחון אפשרויות נוספות ביחס להליך, לאור כתבי הטענות.

10.סוף דבר – אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, וקובע כי המבקש יהיה רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 23.1.2014. תשומת לב ב"כ המבקש כי התיקון היחיד המותר נוגע להחלפת חוות הדעת, והתיקונים הנובעים מכך בציון הסכומים והסעדים.

תיקון כתבי הטענות מותנה בתשלום הוצאות הנתבע בסך של 6,500 ₪ (ששת אלפים וחמש מאות שקלים חדשים). הוצאות אלה ישולמו לנתבע באמצעות בא כוחו בטרם הגשת כתב התביעה המתוקן, וכתנאי להמשך הדיון בתובענה המתוקנת. המבקש יצרף לכתב התביעה המתוקן, אישור על תשלום סכום ההוצאות.

11.עם קבלת כתב התביעה המתוקן, תינתן החלטה משלימה ובה לוחות הזמנים להמשך ניהול ההליכים.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: