עוזיאל ואח' נ' ירמיוב

פסק דין

התובע מסר לנתבע את כלבתו לצרכי הרבעה. בין הצדדים הוסכם כי בתמורה לכך, ימסור הנתבע לתובע שני גורים, אשר ייוולדו עקב כך.

הנתבע מאשר שקיבל את הכלבה, כאמור, אך טוען שקיים את חלקו בהסכם ומסר לתובע שני גורים כמתחייב.

שמעתי את הצדדים והגעתי למסקנה כי התובע הוכיח את תביעתו בחלקה. ראשית, אציין כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הנתבע, שהרי מדובר בטענה מסוג הודאה והדחה, לאחר שאישר קיומו של הסכם, כאמור, וטען שקיים את חלקו.

עדותו של התובע בעניין זה הייתה מהימנה עלי. מנגד, לא סברתי כי הנתבע הוכיח את טענתו, לפיה מסר לתובע שני גורים כפי שהתחייב. בעניין זה לא הובאו עדים ולא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה. כך, ניתן היה למסור פירוט באיזה מעמד נמסרו הגורים, מי נכח וכיוצב' עובדות המשמשות לחיזוק טענה. הנתבע לא הביא כל ראיה, כאמור, למעט טענה בעלמא. אין די בכך, כאשר עדותו של התובע עשתה עלי רושם מהימן באופן כללי.

לעניין סכום התביעה - כעולה מההסכם שצורף לכתב התביעה, אותו לא הכחיש הנתבע, הכלבה נרכשה בתמורה לסך של 1,800 ₪ והתובע אף שילם עבורה הוצאות נוספות בגין חיסונים, שבב, וטיפולים, אותן לא ידע לאמוד במדויק. (בש' 18-19).

התובע עותר לסך של 4000 ש"ח. לא הובאו ראיות באשר לשווים של שני גורים, אולם כאשר מדובר בעסקה לפיה בתמורה לכלבה ימסרו שני גורים, ניתן לראות בשווי הכלבה (אשר מוסכם על הצדדים – ראה ההסכם) כמדד מסוים ביחס לעיקר הנזק שגרמה הפרת ההסכם מצדו של הנתבע.

אני מקבל, אפוא, את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי עבור נזקיו בסך של 2,600₪, וכן הוצאות משפט (כולל האגרה ששולמה) בסך 800 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: