עוז ואח' נ' הדר ואח' - פסקדין

פסק דין

1. בפני תובענה שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 14.9.09 בנתיבי איילון מכיוון צפון לדרום באזור מחלף קיבוץ גלויות. המדובר הוא בתביעה לתשלום סכום השתתפות עצמית ששולם ע"י התובע, הפסד הנחת תביעות ונזקים נטענים נוספים שנגרמו לתובע בגין התאונה.

2. התובע העיד בפניי ולפי עדותו, נסע לכיוון חולון בכביש איילון מכיוון צפון לדרום, בנתיב השמאלי. משמאלו של נתיב נסיעה זה מצוי נתיב שכיוון נסיעתו לחולון. מסלול נסיעתו של התובע מתפצל לאחר מכן לשני נתיבים, אשר אחד מהם הינו לכיוון חולון. התובע נסע במהירות של כ- 90 – 100 קמ"ש, התנועה שלפניו האטה באופן משמעותי ואף התובע בלם בצורה מבוקרת. תוך כדי בלימה חש התובע חבטה עזה בחלקו האחורי של הרכב, אשר כתוצאה ממנה נזרק לכיוון אי התנועה שהיה משמאלו.

בעדותו ציין התובע, כי נסע במרחק של כחצי מטר מאי התנועה אשר היה משמאלו ואשר מפריד בין המסלול שכיוון נסיעתו לחולון לבין המסלול בו נסע (כיוון ירושלים).

3. לפי גרסת נתבעת 1, היא נסעה במהירות של כ – 60-70 קמ"ש אחרי רכבו של התובע, כאשר שני הרכבים נוסעים בנתיב שכיוון נסיעתו לירושלים או לקיבוץ גלויות. בשלב מסוים, התובע בלם באופן פתאומי והחל בפניה שמאלה לעבר אי התנועה, זאת מתוך מטרה לחצות את אי התנועה ולהמשיך בנסיעה בנתיב לכיוון חולון. כאשר ראתה הנתבעת כי התובע בולם ופונה שמאלה, היא בלמה בחוזקה, הספיקה לעצור ולא פגעה ברכב התובע. ברם- רכב צד ג', שנסע מאחוריה, לא הספיק לבלום בזמן פגע בה מאחור והדף אותה אל רכב התובע.

לפי גרסת הנתבעת, לאחר התאונה רכב התובע עצר על אי התנועה ואילו רכבה חסם את נתיב הנסיעה ואולי בלט מעט אל תוך אי התנועה, גם רכב צד ג' שפגע בה מאחור, עמד בנתיב הנסיעה.

4. לפי גרסת צד ג' בעדותו, הוא נסע במהירות 90- 100 קמ"ש, בנתיבי איילון בנתיב השמאלי ביותר, שכיוון נסיעתו ירושלים. צד ג' ראה כי התובע סוטה שמאלה מנתיבו על מנת לעלות על אי התנועה ולהשתלב בתנועה לכיוון חולון, אך חוזר בפתאומיות לתוך נתיב נסיעתם של הנתבעת וצד ג' כיוון שרכב שנסע באותו נתיב לא איפשר לו להשתלב. בעת חזרתו של התובע לנתיב, פגעה בו הנתבעת. צד ג' לא הספיק לעצור ופגע ברכב הנתבעת.

לפי גרסת צד ג', הוא נסע במרחק של כ – 100 מ' מרכב הנתבעת ולא הספיק לעצור ועל כן פגע ברכב הנתבעת.

5. מדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה וכן מתמונות שהוצגו לביהמ"ש, עולה כי לרכב התובע נגרם נזק בקדמת הרכב מלפנים וכן נזק מאחור במרכז ובפינה הימנית אחורית של הרכב. הנזק שנגרם לרכב התובע מאחור הוא בסך 16,774 ₪.

מדו"ח השמאי באשר לרכב הנתבעת עולה, כי הנזקים אשר נגרמו בחזית גבוהים מן הנזקים אשר נגרם בצידו האחורי. הואיל ומן המפורסמות הוא כי הרכיבים בחלק הקדמי יקרים יותר נוכח הימצאותו של מנוע הרכב מלפנים, אתייחס לרכיב העבודות בלבד- רכיב העבודות במוקד האחורי הינו 2,100 ש"ח בעוד שרכיב העבודות בחזית הינו 2,800 ₪.

6. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בדוחות השמאים ובתמונות הנזק שהוצגו בפני, אני קובעת כדלקמן:

אני מקבלת את גרסת הנתבעת כי התובע בלם ופנה באופן פתאומי שמאלה על מנת לעלות על אי התנועה ולהשתלב בנתיב המצוי משמאל לאי התנועה ואשר כיוונו חולון.

גרסה זו נתמכת בעדות התובע עצמו אשר הסביר (עמ' 1 שורות 23-24) כי יעדו היה חולון וכי נסע במסלול השמאלי ביותר, מסלול אשר מתפצל בשלב כלשהו לשני מסלולים שאחד מהם כיוונו חולון.

מסקנה זו נתמכת אף בעדותו של צד ג' אשר העיד כי ראה את התובע עולה על אי התנועה על מנת להשתלב לנתיב הנסיעה לכיוון חולון.

המסקנה המתבקשת מכל הנ"ל הינה, כי התובע הבחין בשלב כלשהו בהתפצלות הנתיבים כי "פיספס" את הפניה אל הנתיב שכיוונו חולון, עצר פתאומית וניסה לתקן עצמו באמצעות נסיעה על אי התנועה. מיד עם עצירתו וסטיית רכבו שמאלה, נפגע רכבו ע"י הנתבעת.

מסקנה זו אף משתלבת עם הנזקים אשר נגרמו לרכב התובע בצידו הימני אחורי של הרכב. כמו כן, נגרמו לרכב התובע נזקים בקדמת הרכב אשר הינם תוצאת הדיפתו על ידי הנתבעת אל עבר אי התנועה, כאשר הרכב היה במנח שכיוונו לעבר אי התנועה.

אציין כי עדותו של צד ג' כי התובע עלה על אי התנועה אך חזר בפתאומיות ואז קרתה התאונה, אינה מתיישבת עם מיקום הנזקים ברכבו של התובע וכן עם העובדה כי לרכב התובע נגרמו נזקים, בקדמת הרכב. כמו כן, גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסת צד ג' כמופיע בהודעתו לחברת הראל על התאונה, שצורפה לכתב ההגנה, שם ציין כי "וולוו נעצר וניסה לחתוך את התנועה שמאלה לאחר שעלה על אי התנועה נעצר וצד ג' (הנתבעת – ע.ד.) נכנסה בו".

בנסיבות אלו, כאשר התובע עצר בפתאומיות וניסה להשתלב שלא כדין בנתיב משמאלו, תוך נסיעה על אי התנועה, סבורני כי יש לייחס לתובע חלק מן האחריות לקרות התאונה.

מאידך, אינני מקבלת את גרסת הנתבעת כי הצליחה לעצור ונהדפה ע"י צד ג' אל עבר התובע.

אני קובעת כי הנתבעת לא שמרה מרחק מרכבו של התובע, פגעה ברכב התובע ולאחר מכן פגע צד ג' ברכב הנתבעת והחמיר את נזקי התובע.