עוויסאת נ' מחמוד אבו מוך ואח' - פסקדין

פסק דין

1.התובע, רווק יליד 14.9.76 המתגורר בבקה אל גרבייה.

התובע הועסק על-ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") כעובד ייצור במפעל לייצור מוצרי פלסטיק. זוהי תביעתו לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה מיום 16.6.04.

הנתבע מס' 1 (להלן: "מחמוד") הינו עובד של הנתבעת. הנתבעת מס' 3 היא סוכנות לביטוח שבאמצעותה הונפקה לנתבעת פוליסה לביטוח חבות מעבידים.

הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי נגד גריגורי בינדמן שהיה בתקופה הרלוונטית ממונה על הבטיחות במפעל של הנתבעת. בתום שמיעת הראיות ניתן תוקף לבקשת הנוגעים בדבר וההודעה לצד שלישי נמחקה.

2.פגיעת התובע, קטיעת כף ידו הימנית, נגרמה ממכונה תוצרת חברת "איליג" מגרמניה.

מדובר במכונה לייצור מוצרי פלסטיק בתהליך המתבצע במספר שלבים. לצורך ענייננו יש להתמקד בעיקר בשלב החמישי של הייצור שבו מתבצע תהליך החיתוך של המוצר (להלן: "עמדת הסכינים") ובשלב השישי, מקום שבו המוצר נאסף באמצעות חולץ המכונה "סטקר" (להלן: "עמדת האיסוף או "הסטקר").

כעולה מהפרוספקט (נ/10) לכל אחת מהעמדות גישה נפרדת באמצעות דלת. קיימת גם דלת ראשית מהצד האחורי של המכונה. המכונה בכללותה נראית למתבונן כמו קרון של רכבת תחתית.

3.לצורך הבנת הדברים ומתוך שלמעשה העובדות בעניין זה אינן שנויות במחלוקת, יש לציין כבר כעת שהמכונה נרכשה כשהיו מותקנים בה אמצעי מיגון אופטימאליים, ככל האפשר, למניעת הסיכון הנשקף למשתמשים במכונה ולאור כך שבמכונה מעין זו יש לדאוג שתהיה מגודרת לבטח.

לפי המיגון המקורי על כל דלת היה מותקן חיישן שבאמצעותו במקרה של פתיחת אחת הדלתות, הופסקה הפעילות בכל חלקי המכונה. אמצעי זה גם היה מותקן על הדלת הראשית של המכונה הנמצאת בצד האחורי. אין גם חולק, שלצורך הפעלת המכונה מחדש נדרש היה לבצע שתי פעולות: לסגור את הדלת ואחר כך לגשת ללוח הפיקוד המותקן במרחק של 4 מטר מהמכונה ולהפעיל את המתג הראשי. פעילות המכונה היתה מתחדשת רק כעבור 3 דקות.

כל אמצעי המיגון הללו בוטלו, מהטעם שדעתם של קברניטי הנתבעת לא היתה נוחה מהסדר זה, שמטבעו היה כרוך בבזבוז אנרגיה.

גריגורי בינדמן, הממונה על הבטיחות במפעל שהחל לעבוד בשנת 2003, חזר והתריע על הסכנה הנשקפת מהמשך השימוש במכונה ללא אמצעי המיגון המקוריים. המלצתו יושמה באיחור ובאופן חלקי. במועד קרות התאונה מצב הדברים היה שפתיחת הדלת מול עמדת הסכינים השביתה רק את פעילותה של עמדה זו. חידוש הפעילות התבצע בסגירת הדלת ולחיצה על מתג הפעלה המותקן בצידה החיצוני של הדלת, מבלי שנדרש לגשת ללוח הפיקוד. באותה דרך הושבתה עמדת האיסוף וכך גם התאפשר להפעילה מחדש.

עוד יש להוסיף, שלפי המלצתו של בינדמן הנתבעת גם החזירה לפעילות את החיישן של הדלת האחורית, שפתיחתה היתה כאמור מפסיקה את פעולת המכונה על כל חלקיה.

צריך לציין, שימים אחדים לפני קרות התאונה החיישן של הדלת האחורית נחסם באמצעות סרט דביק ובכך החיישן יצא לחלוטין מכלל שימוש.

4.נסיבות התרחשות התאונה נסקרו בכתב התביעה ועל-ידי התובע בתצהיר עדותו הראשית. בסעיף 3 לתצהיר שנוסח בגוף שלישי נאמר: "בתאריך 16.6.04 במהלך עבודתו של התובע בשירות הנתבעת 2, התבקש התובע על ידי עובד אחר של הנתבעת בשם מחמוד אבו מוך (הנתבע מס' 1) להדריכו על המכונה. התובע הדריך את הנתבע 1 על הפעלת המכונה ולאחר מספר דקות הבחין בבעיה בסטקר... התובע ניגש לכיוון הסטקר מסביב למכונה כאשר מחמוד נשאר בצידה השני. בשלב זה התובע פתח את הדלת האחורית של המכונה וניגש לסטקר לסדר את התקלה. הנתבע 1 פתח את הדלתות שבכיוון עמידתו ופעולת הסטקר והסכינים הופסקה. התובע סידר את התקלה בסטקר והבחין כי ישנה בעיה בסכינים (נתקעו שאריות פלסטיק) והורה לנתבע 1 שלא לבצע שום פעולה, שכן הוא מתכוון לסדר את התקלה בסכינים. התובע ניגש להוציא את שאריות הפלסטיק, הוציא פעם ראשונה שאריות ובפעם השניה כשהכניס את ידו לתוך הסכינים מחמוד סגר את הדלת של המכונה ולחץ על כפתור המפעיל את הסכינים, והסכינים ירדו וקטעו את כף ידו הימנית של התובע במלואה".

5.התובע מייחס לנתבעת את האחריות לקרות התאונה, בעיקר מהטעם שאפשרה לבצע עבודה במכונה מסוכנת, מבלי לדאוג שתהיה מגודרת לבטח. כפי שניתן להבין מהדברים שכבר נאמרו, התובע מלין על כך שהנתבעת ביצעה במכונה שינויים משמעותיים באמצעי המיגון שהותקנו על-ידי היצרן. התובע גם טוען, שמחמוד סגר את הדלת וחידש את פעילות עמדת הסכינים למרות שהיה עליו להבין שהטיפול בעמדה זו טרם נסתיים.

6.הנתבעת טענה להגנתה, שלמרות השינויים במערכת המיגון, החיישנים של הדלתות מול עמדת האיסוף ועמדת הסכינים פעלו ללא דופי. הנתבעת מציינת, שהתובע היה מודע לשינויים וקיבל הדרכות לגבי השימוש במכונה, על כל הסכנות הכרוכות בהפעלתה תוך כדי תנועה וכן בעניין אופן הטיפול בה. במיוחד הודגש, שהדברים באו לידי ביטוי בעת שהתובע, בתפקידו כסגן מנהל משמרת עבר הכשרה לטיפול במכונות בתנועה וקיבל מינוי של "אדם כשיר", כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל-1970.

הנתבעת גורסת שהתובע מנסה להיתלות בשינויים במערכת המיגון, בשעה שהאחריות לגרימת התאונה המצערת רובצת במידה מכרעת לפתחו. ראשית, בכך שנכנס למכונה מבעד לדלת האחורית. לצורך הטיפול בתקלה בעמדת הסטקר היה עליו להיכנס מדלת הכניסה לעמדה זו, לבצע את הדרוש ואחר כך לסגור את הדלת. באותו אופן היה עליו לנהוג בהתייחס לתקלה בעמדת הסכינים.

שנית, מאחר ולא הורה למחמוד להתרחק מהמקום ושאיפשר לו להיות מעורב בתיקון התקלה מבלי שהיה לו ניסיון וללא שהיה בעל הסמכה לעסוק במלאכה זו. הנתבעת טוענת, שהיה על התובע לטפל בתקלות בעצמו ושאם היה עושה כן השליטה המלאה, הן בפתיחת הדלת והן בסגירתה, היתה נשארת בידו. שלישית, בכך שלאחר שסיים לטפל בתיקון התקלה בסטקר הוא הסתכל לעברו של מחמוד ובתנועת יד נתן לו להבין שעליו לסגור את דלת הכניסה לעמדת הסטקר. הנתבעת טוענת, שפעולה זו בוצעה על-ידי התובע מבלי להודיע למחמוד שבדעתו לעשות כן, ובמצב שמחמוד לא היה מודע למהלך הפתאומי.

דיון