עווידה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים - פסקדין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. תביעתו נדחתה על ידי הנתבע בטענה לאי המצאת מסמכים וחוסר שיתוף פעולה.

התובע הגיש תביעה לבית הדין ולאחר שהמציא המסמכים לנתבע הודיע הנתבע על דחיית תביעתו של התובע בשל הכנסה מנכס.

יוער, כי התובע הגיש שתי תביעות זהות ועל כן הן אוחדו בהחלטת בית הדין מיום 9/10/07.

2.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.התובע מתגורר בשכונת סילוואן בירושלים, נשוי ואב ל 11 ילדים בוגרים.

ב.אביו המנוח של התובע הוריש נכס בסילוואן ובו מספר דירות.

ג.המבנה בסילוואן מכיל 8 יחידות מגורים מאוכלסות ויחידה אחת לא מאוכלסת המשמשת כיום כמחסן.

ד.התובע ושניים מילדיו הנשואים מתגוררים בשלוש מהדירות בבניין.

ה.למשפחת התובע נכס בא – ראם, קלנדיה, אשר היה רשום על שם התובע ואביו עד לשנת 1998.

3.ראיות ועדים

התובע ובנו אימן הגישו תצהיר עדות ראשית והעידו בפנינו. כן העידו, אם התובע גב' רושדיה, אשת התובע, עודה סעאד, בן התובע מורד, השמאי דדון, שלמה כהן, חוקר הנתבע, עבד חממי, חוקר הנתבע וכן חילמה עביד, גיסו של התובע.

במהלך העדויות הוגשו 15 מוצגים אשר סומנו נ/1 – נ/15.

4.המחלוקת העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה, האם לתובע נכסי מקרקעין והאם יש לייחס לתובע הכנסה מנכסים אלו.

5.יאמר בראשיתה של הכרעתנו, כי טענת ב"כ התובע להשתק פלוגתא בתיק זה דינה להידחות.

ב"כ התובע טען, כי בתביעה קודמת אשר הוגשה על ידי התובע בשנת 2000 לגמלת הבטחת הכנסה הגיעו הצדדים להסכמה אשר ניתן לה תוקף של פס"ד לפיה אין לייחס לתובע הכנסה רעיונית מנכס.

טענה זו הועלתה על ידי ב"כ התובע רק בשלב הסיכומים בתיק ורק מן הטעם הזה ניתן לדחותה.

לא זו אף זו, מעיון בפס"ד עליו נתלה ב"כ התובע עולה, כי אין בו כדי ליצור השתק פלוגתא כלל וכלל, שכן, בהודעה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים בתיק הנדון נאמר כדלקמן, "אין באמור בהודעה זו כדי לקבוע דבר לעניין זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה עבור התקופה שמחודש 8/00 ואילך. התובע יהיה רשאי להגיש תביעה חדשה לתשלום הגמלה לאותה תקופה והנתבע לא יעלה טענת בעניין מועד הגשת התביעה".

יובהר, כי פסק דין זה דן בתביעת התובע אשר הוגשה על ידו בשנת 2006 והחלטת הנתבע לייחס לתובע הכנסה רעיונית מנכס הנה החל מחודש 8/2000 ולא קודם לכן.

נוכח האמור, לא חל הכלל בדבר השתק פלוגתא בענייננו.