עוודאללה נ' בית חולים הדסה הר הצופים ואח' - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הגינקולוגי, הזיהומי, הכירורגי, והפסיכיאטרי.

התובעת, ילידת 1971, הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים הדסה הר הצופים, הנתבעת 1 , וכנגד הרופא שטיפל בה במהלך אשפוזה בבית החולים, הנתבע 2. לטענתה, התקבלה התובעת ללידה בבית החולים ביום 22.05.2006, ועברה ניתוח קיסרי לאור הרקע הרפואי ולפיו עברה התובעת שתי לידות קודמות בניתוח קיסרי. לטענת התובעת, לאחר שחוררה ביום 26.05.2006 , החלה להרגיש כאבים בבטן וכן נאלצה לפנות שוב לנתבעת. לאחר בדיקה, התגלה חוט בחלל הפצע אשר הוצא במקום. לטענת התובעת , עקב הטיפול הרשלני שהיא קיבלה, היא נאלצה לעבור ניתוחים נוספים בהמשך ואושפזה בבתי חולים שונים בשל סיבוכים רבים.

עם כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים. לטענת התובעת, אין לה היכולת הכלכלית לממן הוצאות חוות דעת רפואיות. עוד צוין בבקשה כי, יחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה לפטור מאגרה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענת הנתבעת, פטור מתשלום אגרה אינו מצדיק קבלת בקשה למינוי מומחה רפואי. עוד נטען כי, המצוקה הכלכלית אינה מקימה באופן אוטומטי זכאות למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט והטלת שכר טרחת המומחה על כתפי הנתבע. עוד מוסיפה הנתבעת כי, בענייננו, לא הראתה התובעת נסיבות מיוחדות המצדיקות קבלת פטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. לטענת הנתבעת, שאלת האחריות שנויה במחלוקת, מאחר שעל פי כתב התביעה לא ברור אך התרשלה הנתבעת.

סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים ולמתן פטור מהגשת חוות-דעת מומחה מוגדרת בפרק יא' לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986. הוראת תקנה 127 קובעת כי "רצה בעל-דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב-טענותיו תעודת-רופא או חוות-דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן: חוות-דעת); אולם, רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל-דין מצירוף חוות-דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

אשר ל"טעמים המיוחדים" הנזכרים בתקנה 127 לתקנות, נקבע כי "הטעמים המיוחדים שאליהם תקנה 127 הנ"ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות הדעת נוכח נסיבות המקרה המיוחד שהנדון בפני בית המשפט" (ראה ע"א 7474/00 עיריית תל-אביב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו(2) 193). עם זאת, העקרון הוא, כי בית המשפט לא ימהר לעשות שימוש בסמכותו, ונפסק כי יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון – ראייה לנכות רפואית או עניין אחר שברפואה; השני – חסרון-כיס של התובע (ראה בש"א 4322/08 סרגיי דשקביץ נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 03.06.2008).

עוד נאמר כי " על מבקש הפטור נטל כבד להראות, שאין באפשרותו לממן חוות-דעת מטעמו. במסגרת השיקול הכלכלי, יש לבחון את זהותו של בעל הדין שכנגד, והאם מדובר בחוות-דעת של מומחה מתחום מיוחד, המייקרת את עלות חוות הדעת בשל נדירות התחום. הזכות להגיש חוות-דעת מומחה נוגעת בזכותו העקרונית של בעל-דין להביא ראיותיו, זכות הנתפסת כזכות יסוד" (ראה בש"א 4322/08 שם, שמפנה לע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' רחמים אלוני, פ"ד נא(2) 574)

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרפואיים, ולאור ההלכה הפסוקה, הגעתי לכלל המסקנה כי, בענייננו, יש מקום לפטור את התובעת מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

באשר לתנאי הראשון, התשתית הראייתית לנכות הרפואית - מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי, התובעת עברה ניתוח קיסרי. עוד נלמד כי, לאחר שחרורה אובחן לתובעת זיהום בפצע הניתוח (ראה גיליון שחרור ממיון מיום 07.08.2006). כך, עברה התובעת ניתוחים נוספים : ניתוח עקב הרניה טבורית, וניתוח עקב תיקון בקע בצלקת הניתוחי (ראה גיליון שחרור מיום 05.05.2008 מבית החולים הדסה הר הצופים). מסמכים רפואיים אלה מהווים תשתית ראייתית מספקת לנכות רפואית בתחום הכירורגי.

באשר לתנאי השני ,המבחן הכלכלי - כאמור לעיל, הוגשה בקשה לפטור מאגרה עם כתב בתביעה. בקשה זו נעתרה על ידי כב' הרשם פוני ביום 07.10.2010. מכאן אפשר ללמוד כי, אם התובעת עמדה בנטל הראיתי בעניין החיסרון הכלכלי הדרוש למתן פטור מאגרה, קל וחומר שהיא ממלאה את התנאי הנדרש של חיסרון כיס בעניין פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשת התובעת לפטור אותה מלהגיש חוות דעת רפואית ומורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בשלב זה,בתחום הכירורגי, בלבד.

באשר לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הגינקולוגי והזיהומי – סבורני כי, תחומים אלה חופפים את התחום הכירורגי, בענייננו, כך שאין צורך במינוי האמור, בשלב זה וניתן לבקש מהמומחה את התייחסותו למינוי נוסף, אם בכלל.

באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי – לא מצאתי כל מסמך רפואי, אשר מצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום האמור.

משכך, הנני ממנה מומחה רפואי בתחום הכירורגי. בשכר טרחת המומחה, יישאו בשלב זה וכמימון ביניים הנתבעים.

צו המינוי יוצא בנפרד.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: