עוודאללה ואח' נ' מלאך ואח' - פסקדין

החלטה

1.הצדדים הגישו תחשיבי נזק.

2.הצעת בית המשפט מובאת להלן מבלי לקבוע עמדה סופית.

3.שאלת האחריות בתביעה זו אינה פשוטה. עולה שאלה נכבדה של קשר סיבתי בין טענות המומחית מטעם התובעת באשר להתנהגות הנתבעים והטיפול הרפואי, לבין אירוע הנזק. כמו כן עולה שאלה אם הוכחו גורמים שהביאו להתרחשות הנזק, או אם הוכחו גורמים שיש בהם כדי להגביר את הסיכון להתרחשות הנזק, ואם כך המצב, האם הוכח שעור הגברת הסיכון, האם ניתן כלל להוכיחו.

4.כאמור, אין מחלוקת שהיה מדובר בהיריון בסיכון גבוה לאור ההיריון הקודם ורעלת ההיריון הקשה שהייתה לתובעת בהיריון השני.

5.עולה שאלה של מעקב ההיריון. היינו האם נעשה מעקב כראוי. אין חולק כי עקב טעות של הנתבע לא סווג ההיריון כהיריון בסיכון גבוה. יחד עם זאת לא ברור, וזו נקודה שיש להוכיחה, אם עקב כך אירעו מחדלים שגרמו לנזק. הדבר כלל אינו ברור. אמנם ד"ר סלומון מונה בחוות דעתה מס' מחדלים הקשורים במעקב ההיריון, אולם דומה כי נוהל מעקב אחר ההיריון, בו נרשמו תוצאות הנוגעות גם לגילוי מוקדם של רעלת היריון. ספק אפוא אם מעקב שונה היה מביא לגילוי מוקדם של רעלת ההיריון.

6.גם הקשר הסיבתי בין נטילת מדללי דם, הפסקת הנטילה לבין הופעת רעל ההיריון או הינתקות השליה אינו ברור. אמנם, המומחים לקרישת דם המליצו של נטילת התרופה, אולם אין לפני ראיה מדעית או רפואית ברורה כי אי נטילת מדללי הדם הם שגרמו לנזק.

7.ד"ר סלומון כותבת בעצמה בעמ' 7 פסקה 4 לחוות דעתה כי קיים ספק באשר לקשר בין תרומבופיליה לרעלת היריון. היא מאבחנת דברים אלה שעה שמדובר ברעלת היריון קשה, המאובחנת בשבועות מוקדמים מהמקובל. ספק רב אם זה היה המצב אצל התובעת, היינו אבחון רעלת היריון מוקדמת. אין לפני ביסוס לאבחנה שערכה המומחית בין רעלת היריון לרעלת היריון קשה. המומחית לא עיגנה אבחנה זו בספרות הרפואית, כך שיש חובה לשנות את הגישה או הטיפול הרפואי.

8.דומני, כי ניתן לכל היותר להניח שהטיפול המקובל במצבה של התובעת הוא מתן תרופות נוגדות קרישה, גם כאן עולה השאלה מדוע הופסק מתן התרופה, באשר לעניין זה הרישום הרפואי לוקה בחסר ואינו מתיישב עם טענות הנתבע, אולם מנגד אין כל היגיון שהנתבע הוא זה שיורה לתובעת להפסיק ליטול את התרופה.

9.עולה הרושם, כי רפואה מקובלת היא שהתובעת הייתה אמורה להמשיך ליטול תרופות נוגדות קרישה, אם כי לא ברור הקשר הסיבתי בין אי מתן התרופה, להתרחשות רעלת ההיריון והינתקות השליה, שעה שלתופעה זו יכולות להיות סיבות נוספות. נראה כי על פי הספרות הרפואית קשר סיבתי שכזה טרם הוכח באופן מדעי.

10.במכלול דברים זה, ועניינים נוספים העולים מחוות הדעת של שני המומחים, תוך שיש ליחס גם את המשקל הראוי לאמור בחוות דעתו של פרופ' לוגסי, הייתי מציע להעמיד את שיעור האחריות, של הנתבעים על 30% זאת לצרכי פשרה בלבד.

11.במישור הנזק מוצע כי הוא יהיה בשיעור של 550,000 ₪. (500,000 ₪ כאב וסבל לשני ההורים ו-50,000 ₪ עבור הוצאות שונות, הפסדי שכר, סיעוד וכדומה).

12.לפיכך, מוצע שישולם פיצוי בסכום של 165,000 ₪, בצרוף שכ"ט עו"ד, מע"מ, אגרת המשפט ועלות חוות הדעת.

13.התובעים יודיעו עמדתם עד ליום 31/12/10, והנתבעת עד ליום 31/1/11.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"א, 24 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: