עווד נ' פז ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 5,563 ₪.

א. התביעה:

בהתאם לכתב-התביעה, בתאריך 14.7.08 רכב התובע על קטנוע מסוג קימקו דינק מ"ר 68-444-14 שבבעלותו, בכביש 44 לכיוון מערב, בנתיב הימני, והגיע למרחק של כ – 50 מטר מצומת "טמפו".

אותה עת, נהג הנתבע 1 ברכב מסוג יונדאי מ"ר 92-081-59 ועצר בנתיב השמאלי. נתבעת 2 הינה בעלת רכב היונדאי, נתבעת 3 הינה המבטחת שלו ונתבעת 4 הינה חברה לסילוק תביעות עבור חברות הביטוח השונות.

בכתב-התביעה נטען, כי הנתבע 1 סטה לפתע עם רכבו אל הנתיב הימני, אשר בו נסע התובע ופגע בקטנועו.

עקב כך, נגרמו לקטנועו של התובע נזקים כדלקמן: עלות תיקון הקטנוע 3,985 ₪, שכ"ט שמאי 578 ₪, ריבית והפרשי הצמדה בסך 1,000 ₪.

בתאריך 28.12.08 השיבה נתבעת 3 לפנייתו של התובע, כי היא מכירה בחבותה כלפיו, אולם בניכוי 15% בגין רשלנותו התורמת, ולפיכך צרפה שטר סילוק ע"ס 3,871 ₪ כולל שכ"ט השמאי. התובע הסכים לקבל את הסכום, אולם בסופו של דבר העניין לא צלח.

ב. ההגנה:

נטען, כי מאחר והתאונה ארעה בתאריך 14.7.08 וכתב התביעה הוגש בתאריך 27.2.12 אזי "דין התביעה להימחק על הסף" מפאת התיישנות.

נטען, כי הנתבע 1 אינו נמצא בישראל מזה שנתיים. הנתבעת 2 הייתה בעלת הרכב, אולם מדובר בחברה שאינה פעילה עוד. הנתבעת 3 משמשת מועדון חברים שלפוליסה שלו הצטרף הנתבע 1. הנתבעת 4 הינה חברה לסילוק תביעות עבור חברות ביטוח שונות.

ההגנה מאשרת את כתב הסילוק אשר נשלח אל התובע.

מעבר לכך, אין כל טענה עובדתית בכתב ההגנה.

ג. דיון:

התובע העיד בפניי, תאר את השתלשלות האירועים, אשר הובילה לקרות התאונה, ובהעדר גרסתו העובדתית של נתבע 1, אני מקבל את גרסתו של התובע במלואה.

גם בהודעתו לחברת הביטוח רשם התובע, כי פרטי התאונה היו כדלקמן: "הגעתי רכוב על קטנוע בנסיעה לכיוון מערב, כאשר אני בנתיב הימני, כאשר הגעתי לצומת כ – 50 מטר מהצומת סטה הרכב שהיה בנתיב האמצעי, סגר לי את הנתיב ולא שם לב אלי. כתוצאה מכך הרכב פגע בי חזיתית ואני פגעתי בו בדלת ימין".

אני קובע, כי התאונה ארעה עקב נהיגתו הרשלנית של נתבע 1, אשר סטה עם רכבו ימינה אל נתיב נסיעתו של התובע ופגע בו.

ההגנה הכירה בעבר באחריותה לתאונה, אך טענה לרשלנות תורמת של התובע.

אימצתי את גרסתו של התובע, ולא מצאתי בה כל רשלנות תורמת מצדו.

יש לדחות את הטענה, כי התביעה התיישנה. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1955 קובע, כי: "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה...היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים". מעבר לכך, התובע לא ישן על זכויותיו, פנה אל הנתבעות, ואף חתם על שטר הסילוק.