עודה נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(ב)(2) + 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ועבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(ג) + סעיף 380 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום העורר היה נשוי בעת ביצוע העבירה למתלוננת ולהם שלושה ילדים קטינים.

למרות שבתקופה זו העורר לא התגורר בבית הצדדים, הוא הגיע לבית הצדדים ותקף את המתלוננת ואת בנם הקטין.

תקיפת המתלוננת בוצעה באכזריות באמצעות מוט ברזל, אגרופים ואף לאחר שהמתלוננת נפלה המשיך העורר ובעט בה בעודה שרועה על רצפת סלון הבית.

העורר היה עצור במשך כ-8 חודשים וביום 13.4.10, שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים איזוק אלקטרוני ומעצר בית מלא.

ביום 2.5.10, שונו תנאי השחרור ע"י ביהמ"ש קמא באופן שיאפשר לעורר להשתלב במסגרת טיפולית בבית נועם ובעבודה בחברת ריינבו-רייס בבת-ים ולאחר 4 חודשים סיים העורר את הטיפול בבית נועם.

העורר עתר בפני ביהמ"ש קמא לבטל את התנאים המגבילים אשר הושתו עליו.

ביום 20.9.10, הוגש תסקיר שירות המבחן בו התרשם שירות המבחן כי לאור הטיפול "הסיכון במצבו הצטמצם באופן ניכר".

שירות המבחן המליץ לבטל את התנאים המגבילים ולהסתפק בהרחקתו של העורר מן העיר ג'לג'וליה.

ביהמ"ש קמא (כב' השופטת עטר), בהחלטתה מיום 21.9.10, דחתה את הבקשה עם מספר טעמים:

1.האלימות החמורה כלפי אשת העורר וכלפי בנו הקטין.

2.עברו הפלילי של העורר אשר כולל הרשעות בעבירות אלימות וקיומם של שני מאסרים מותנים בעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

3.היותם של המאסרים המותנים חבי הפעלה במידה ויורשע העורר במעשים המיוחסים לו.

4.המתלוננת טרם העידה בתיק העיקרי.

ב"כ העורר טענה כי שגה בימ"ש קמא בקביעותיו וכי היה מקום לבטל את התנאים המגבילים בהתאם להמלצת שירות המבחן.

ב"כ המשיבה טענה כי הן לאור עברו של העורר אשר מכיל הרשעות בעבירות אלימות שביצע כנגד בנות זוג שונות, הן נוכח חומרת העבירות, קיומם של מאסרים על תנאי חבי הפעלה, ביצוע עבירות עת המאסרים המותנים תלויים ועומדים, וכן טענת המתלוננת כי לא הגיעה להעיד במועדים אשר נקבעו לשמיעת ההוכחות מאחר והעורר יצר עמה קשר וביקש ממנה שלא להגיע לביהמ"ש, אין לבטל את התנאים המגבילים.

יש לציין כי לשני מועדי הוכחות שנקבעו בבימ"ש קמא לא התייצבה המתלוננת כמפורט מעלה, ולמועד הוכחות נוסף לא התייצב העורר בשל כאבים בגבו באותו בוקר, אשר בגינם פנה הוא אל המוקד הרפואי בחולון. אישור לא הומצא לבקשתי ולטענת ב"כ העורר מצוי הוא בתיק בימ"ש קמא.

העבירות המיוחסות לעורר הינן עבירות חמורות ואכן, עיון בגליון הרשעותיו הקודמות מלמד על דפוס התנהגות, כלפי בנות זוג שונות במהלך השנים.

ייתכן וארבעת חודשי הטיפול, כהתרשמות שירות המבחן, צמצמו הסיכון כלפי המתלוננת, אך בצמצום הסיכון לא די.