עודה ואח' נ' מרדכי ואח' - פסקדין

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב של התובע, לטענתו כתוצאה מפגיעת משאית שנהג בה נתבע 1. התביעה הינה בגין סך של 6,400 ₪, והיא נסמכת על חוות דעת שמאי. התובע טען כי הנתבע עצר את המשאית בשול הימני , כדי לאפשר לתובע לעבור וכשהגיע לצד המשאית, פשוט נסעה המשאית ופגעה ברכבו.

2.הנתבע, הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. בכתב הגנתו הוא הכחיש את אחריותו לאירוע התאונה וטען כי התובע הוא האחראי לקרות התאונה כאשר עקף את המשאית וסטה לכיוונה.

ראוי לציין שהנתבעת 2 הפניקס הגישה כתב הגנה בנפרד מהנתבע וטענה לחוסר כיסוי ביטוחי בהיות הנזקים כסך 6,400 ₪, פחותים מסכום ההשתתפות העצמית בסך של 7,382 ₪.

כמובן הנתבע שכנגד הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד והוא חזר על גרסתו בכתב תביעתו שהאחראי לקרות התאונה הינו התובע שכנגד.

3.התקיים דיון בפניי ביום 14.01.2014 שבו העידו עדי שני הצדדים והתרשמתי מעדותיהם באופן בלתי אמצעי, כן הוגשו מוצגים כגון תמונות של הרכבים.

דיון:

4.כלל בהליך אזרחי, כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד.

לאחר ששמעתי את גרסאות שני הצדדים ועיינתי בתיק ובמוצגים, נחה דעתי ששני הצדדים, דהיינו שני הנהגים הן של הפרטית של התובע והן המשאית של הנתבע, אחראים לקרות התאונה.

עדויות הנתבעים עשו עלי רושם טוב, סבירות יותר ומתקבלות על הדעת יותר מגרסת התובע שכאילו המשאית עמדה בשול, אני מקבל את גרסת הנתבע/התובע שכנגד, שהמשאית נסעה בנתיב הימני נסיעה ישרה כאשר הנתיב השמאלי בהמשך משתלב לנתיב הימני שבו נסעה המשאית וכנראה רכב התובע ניסה לעקוף את המשאית כדי להספיק להגיע לפניה לנתיב היחיד שנותר לאחר השתלבות הנתיב השמאלי עם הנתיב הימני שבו נסעה המשאית. המשאית ירדה לשול הימני כדי למנוע את התאונה אך חרף זאת קרתה התאונה.

אני קובע אחריות התובע יוסף עודה לאירוע התאונה בשיעור של 60%, בעוד שאני מייחס לנהג המשאית אחריות בשיעור של 40%, בגין חוסר זהירות שכן היה על נהג המשאית לזהות רכב שעוקף אותו משמאל ופשוט לעצור כדי לאפשר לו לעבור ולא להמשיך בנסיעה.

התביעה נגד הפניקס:

5.שוכנעתי בגרסת הנתבעת הפניקס כי אין כיסוי ביטוחי מאחר והנזק הינו פחות מסכום ההשתתפות העצמית, ובשל כך אני דוחה את תביעת מר יוסף עודה נגדה ומחייב אותו לשלם לה הוצאות בסך 200 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום התשלום המלא בפועל.

התביעה נגד כהן מרדכי:

6.הנתבע כהן מרדכי ישלם לתובע יוסף עודה שיעור של 40%, מהסך של 6,400 ₪, דהיינו סך של 2,560 ₪.

התביעה שכנגד נגד יוסף עודה וחברת כלל :

התובע שכנגד לא הוכיח בפני הפסד ימי עבודה בסך של 26,000 ₪, ועל כן, אני מעמיד את נזקיו בתביעה שכנגד ע"ס 12,417 ₪.

הנתבע שכנגד יוסף עודה וחברת כלל ישלמו יחד ולחוד למרדכי כהן שיעור של 60%, מהסכום של 12,417 ₪, דהיינו סך של 7,450 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתם העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל.

סוף דבר- סיכום:

7.התביעה נגד הפניקס נדחית, תוך חיוב התובע יוסף עודה בהוצאות כאמור לעיל, התביעה של יוסף עודה נגד מרדכי כהן מתקבלת חלקית תוך חיוב מר כהן מרדכי בתשלום סך של 2,560 ₪, למר יוסף עודה.