עובדת שפוטרה תקבל פיצויי פיטורין למרות שיצאה לחופשה ללא אישור המעביד - פסקדין

1.         בפנינו תביעתה של אורלי חזן ( להלן: "התובעת") כנגד אור כוכבי השחר בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה שנתית בסך של 26,894.4 ש"ח. המחלוקת העיקרית המתעוררת בתביעה זו נסובה סביב נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים. לטענת התובעת, היא פוטרה על ידי הנתבעת לאחר ששבה מחופשה בת חודש ימים שאושרה לה על ידי מעסיקתה בעוד שהנתבעת טענה כי התובעת יצאה לחופשה ללא קבלת אישור ולפיכך יש לראות במעשה התובעת ובהתנהגותה כהתפטרות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2.         הנתבעת הינה בעלת עסק לממכר מוצרי אופטיקה וניהלה בזמנים הרלוונטיים לתביעה חנות אופטיקה בקניון ה"סיטי" באשדוד.

3.         התובעת הינה אופטומטריסטית במקצועה.

4.         התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת ביום 1/4/01 לפי שעות ובמשמרות בוקר וערב, בהתאם לסידור העבודה שהיה נהוג בנתבעת.

5.         ביום 12/3/03 ילדה התובעת בת ויצאה לחופשת לידה, זאת לאחר ששהתה בביתה בשל שמירת הריון החל מ- 10/02. עם תום חופשת הלידה, ביקשה התובעת לצאת לחל"ת לשלושה חודשים נוספים וחזרה לעבודה בפועל ב-10/03.

6.         עם חזרתה לעבודה מחופשת הלידה, שונה סידור עבודתה והיא החלה לעבוד במשמרות בוקר בלבד.

7.         במקביל מצאה התובעת עבודה חלקית נוספת, בידיעת הנתבעת, בחנות אופטיקה אחרת באשקלון,עיר מגוריה.

8.         בחודש אוגוסט 2005 יצאה התובעת לחופשה בת חודש ימים.

9.         ביום 4/9/07 ביקשה התובעת לשוב לעבודתה, אולם הנתבעת סירבה לקבלה.

עיקר טענות התובעת:

10.        התובעת טענה כי עבדה אצל הנתבעת בהתאם לסידור העבודה שהיה נהוג בה, עד למועד בו הרתה, ילדה ויצאה לחופשת לידה. לטענתה, טרם חזרתה לעבודה סוכם עימה כי תעבוד החל ממועד זה במשמרות בוקר בלבד וכי שכרה יועלה בשני שלבים. כחודש לאחר חזרתה, נדרשה התובעת לעבוד במשמרות גם במוצאי שבת,ולעיתים אחר הצהריים בניגוד להסכם שנערך עימה. כתוצאה מכך, נותרה התובעת ללא מטפלת שתוכל להשגיח על ביתה הפעוטה ונאלצה, פעמים רבות להביא אותה עימה אל מקום העבודה, תוך שיתר העובדים, הלקוחות ואפילו מנהלי הנתבעת השגיחו על ביתה בכדי שהיא תוכל לבצע עבודתה.

11.        לטענתה, בחודש אפריל 2005, נאלצה לעבוד בנתבעת בחופשת הפסח, למרות שלא היה לה סידור הולם עבור ביתה והיא נתקלה בקשיים רבים, אך בכל זאת התייצבה לעבודה כרגיל במהלך תקופה זו. לאור קשיים אלו, ביקשה התובעת מן הנתבעת כבר באפריל 2005 לאשר לה חופשה בת חודש ימים בחודש אוגוסט 2005, משום שבתקופה זו המטפלת של ביתה שוהה בחופשה והיא אינה יכולה למצוא סידור אחר עבורה. לטענתה, מנהל הנתבעת לא השיב בשלילה לבקשה זו ואף לא הוציא כל הודעה בכתב כי אינו מסכים לבקשת התובעת לצאת לחופשה. משכך, פנתה התובעת בסוף חודש יולי 2005 אל מנהלי הנתבעת והזכירה להם כי לא תגיע ל עבודתה החל יום 7/8/05 ועד ל-1/9/05. אז הודיעו לה מנהלי הנתבעת כי הם אינם מסכימים לכך, והתובעת אשר ידעה זמן רב קודם לכן כי לא תוכל להתייצב לעבודתה בחודש אוגוסט, לא הגיעה לעבודה במהלך תקופה זו. עם סיום חופשתה, לא קיבלה התובעת סידור עבודה חדש וכאשר פנתה אל מנהל התבעת, זה הודיע לה כי עבודתה הופסקה לאלתר והיא אינה חוזרת לעבודה וכי הנתבעת רואה בהתנהגות התובעת כהתפטרות ולפיכך היא אינה מתכוונת לשלם לה פיצויי פיטורים.

12.        התובעת טוענת כי אין לראות ביציאתה לחופשה, כהתפטרות וכי היא למעשה פוטרה על ידי מנהל הנתבעת, עם שובה מן החופשה ולפיכך יש לזכותה בפיצויי פיטורים בסך של 15,134.4 ש"ח, בהתאם לוותקה בנתבעת.

13.        עוד טענה התובעת כי היא זכאית לתמורת הודעה מוקדמת עבור 25 ימים ובסך של 3800 ש"ח וכן פדיון חופשה שנתית שלא שולם לה בסך של 11,760 ש"ח.

עיקר טענות הנתבעת:

14.        הנתבעת טענה כי התובעת נטשה את מקום עבודתה תוך הפרת משמעת חמורה ביותר, כאשר החליטה לצאת לחופשה של כחודש ימים על דעת עצמה וללא הסכמת הנתבעת, זאת למרות שהובהר לה מספר רב של פעמים כי הבקשה ליציאה לחופשה אינה מאושרת. לטענת הנתבעת, התובעת ניצלה את מעמדה כאופטומיטריסטית, שכן ידוע כי הביקוש בתחום מקצוע זה עולה פי כמה וכמה מונים על ההיצע, והיא ניסתה בכל פעם להכתיב לנתבעת את ימי ושעות עבודתה, הכל בהתאם לנוחיותה ופעמים רבות אף נעדרה מעבודתה, תוך גרימת נזקים תדמיתיים וכלכליים. התובעת אף עשתה דין לעצמה והביאה פעמים רבות את ביתה לעבודה, תוך פגיעה במהלך העבודה התקין ומתן השירות ללקוחות החברה. לטענתה, מנהל הנתבעת הבהיר לתובעת באופן חד משמעי כי היא לא תוכל לקבל חופשה בת חודש ימים בחודש אוגוסט, שהוא חודש עמוס עבודה ואילו היא חזרה על הצהרתה כי אין בדעתה להתייצב לעבודה בחודש זה. לטענת הנתבעת, התנהגות התובעת ואי הופעתה לעבודה מהווים למעשה זניחתה ויש לראות במעשיה כהתפטרות השוללת תשלום פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת.

15.        עוד טענה הנתבעת כי התובעת קיבלה את פדיון החופשה השנתית במלואו ואף ביתר. לטענתה התובעת היתה זכאית במשך תקופת עבודתה ל-31.5 ימי חופשה. במהלך תקופת העסקתה היא ניצלה 10 ימי חופשה וקיבלה פדיון חופשה שנתית, עם סיום עבודתה בגין 23 ימים לפיכך קיבלה ביתר תשלום בגין 1.5 ימים. עוד טענה כי תחשיב התובעת בגין רכיב זה מוטעה, שכן כולל תקופות שאינן באות במניין וותקה של התובע, כגון יציאתה לחל"ת בשל הארכת חופשת הלידה. כמו כן, התובעת לא התייחסה לכך שעבדה בחלק מן התקופה בהיקף משרה חלקי ולפיכך יש לדחות תביעתה בגין רכיב זה.

דיון והכרעה: