עובדיה ראפ נ' כלל פנסיה וגמל - פסקדין

החלטה

בפניי תובענה במסגרתה עותרת התובעת להכריז כי הלוואת נשוא התובענה, שדרישת התשלום בגינן צורפה כנספח 4 נפרעו על ידה.

הנתבעת, קופת גמל, עתרה להורות על סילוק התובענה על סף מחמת העדר סמכות עניינית.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי עסקינן בקופת גמל ובחברה בקופת גמל.

המחלוקת נוגעת למהות עילת התביעה, בעוד שהתובעת טוענת, כי עסקינן בתובענה מסחרית, מתן הלוואות והשאלה האם ההלוואות נפרעו אם לאו, ולכן לזהות נותן ההלוואה אין רלוונטיות לעילה, טוענת המשיבה בתובענה, המבקשת בבקשה בפניי, כי בהתאם לשלושת המבחנים שנקבעו בפסיקה הרי עילת התביעה קשורה קשר ישיר לקיומם של יחסים בין קופת הגמל והחברה בה כעובדת, ולכן הסמכות מסורה לביה"ד לעבודה.

בסעיף 24(א)(3) לחוק בתי הדין לעבודה תשכ"ט-1969 הקובע כדלקמן:

"24. סמכות בית-דין אזורי

(א)   לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(3)   תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 2, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד..."

כב' השופט וגנר, סיכם את הנושא בעניין תא (חי') 22909-06-12 דוד מזרחי נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ, (פורסם בנבו), כך:

"ביום 3.1.12 בת.א (חי') 17199-03-11 ארז חיים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), קבע ביהמ"ש זה במקרה דומה, כי מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב. זאת, בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד (ראה: ע"ע (ארצי) 625/08 אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ ,[פורסם בנבו] תק-אר 2009(3), 584, 588 (2009)). הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. בחינת מהותו של סכסוך בין עובדים, מעבידים או חליפיהם לבין קופת גמל, תיעשה אף לאור תכליתו של הסעיף הנובעת משני מקורות יסוד אלה: הגנה על הבטחת הזכויות החברתיות הפנסיוניות של העובדים, במהלך קיומם של יחסי העבודה ולאחר סיומם, כחלק ממשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, וההכרה המשפטית, הסוציאלית והחברתית בחשיבות המצרך הפנסיוני, כפי ביטויו בשוק הפנסיוני. לשם הגשמתן של תכליות אלה, קמה סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתביעות שעניינן בזכויות פנסיוניות של העובדים, בכפוף לקיום זיקה בין עילת התביעה ובין משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ראה: שם)."

בענייננו, לכאורה מדובר בהלוואה שנטלה חברה בקופת גמל, והשאלה הינה מסחרית גרידא, האם הלוואות אלו נפרעו אם לאו, אלא שלדעתי, מעיון בנספח 4 לתובענה, יעלה, כי המנגנון של החזרת ההלוואות, נוגע בקשר ישיר למערכת היחסים המיוחדת שבין חבר בקופה לבין הקופה, ובמה דברים אמורים?

נספח 4 הינו התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים, ובמסגרתו הסבר באשר לאפשרויות המלווה, היינו המשיבה בנודע לפירעון ההלוואה, בין היתר, אי העמדתה לפירעון, אלא הארכתה עד למועד שבו יהיו לחברה כספים נזילים בקופת הגמל, (ראה סעיף 4.1 לנספח 4).

בחינת נושא ההתיישנות, בחינת שאלת הארכת תוקף הסכם ההלוואה, השאלות האם קיימים כספים נזילים, אופן פירעון מתוך הכספים הנזילים קשורים למערכת היחסים המיוחדת שנובעת מהעובדה שהתובעת הינה עובדת, מופרשים לטובתה כספים לקרן השתלמות, ההלוואות נלקחו על חשבון אותה קרן השתלמות, וחלק מהלוואות שונות נפדו מכספי קרן השתלמות שהיו כספים נזילים.

בנסיות אלו, לנוכח הערבוב שבין זכויותיה של התובעת לקבלת הלוואות, פדיונן, הארכתן בהקשר של קרן ההשתלמות, אני סבורה כי עילת התביעה, אינה "נקיה", במובן זה שכוללת רק רכיבים מסחריים ללא תלות בזהותו של נותן ההלוואה ונסיבותיה.

משכך, אני סבורה כי הסמכות העניינית מסורה לביה"ד לעבודה.

לטעמי אין מקום להורות על סילוקה של התובענה על סף, שכן ניתן להורות על העברתה, ולכן אני מורה על העברת התובענה לביה"ד לעבודה במחוז תל אביב.

לעניין ההוצאות יידרש ביה"ד הנעבר.

בשולי החלטתי יצוין, כי על פי נספח 4 המדובר בהלוואות שמספריהם 1504, ו- 948, בעוד שבסעיף 2 להמרצת הפתיחה מדובר על הלוואות בנות מספרים שונים, ולכן ביהמ"ש מציע כי אולי תטיב הנתבעת לעשות אם תמציא את מסמכי כל ההלוואות לתובעת כפי בקשתה, כדי שהתובעת תוכל לבחון את טענותיה כדבעי.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.