עובדיה נ' רבניאן

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לקטנועו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 24/9/09.

1. לטענת התובע, עת נסע ברחוב בן גוריון ברמת גן, במסלול השמאלי , מתוך שני מסלולים , עצרה המשאית אשר נסעה לפניו והוא החל בעקיפתה, לפתע הגיח לכיוון נתיב נסיעתו הנתבע אשר נהג במסלול הימני , מימין למשאית וביקש לפנות לשמאל מהמסלול הימני כאמור ופגע בקטנועו. לטענת התובע, בנסיבות האמורות – בהן הנתבע, פנה לשמאל מתוך המסלול הימני בחוסר זהירות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו ומשכך, יש לחייב אותו ואת הנתבעת 2 שהיא בעלת הרכב, ביחד ולחוד בנזקים אשר אירעו לו.

2. לטענת הנתבעים, אין בקטע זה של הרחוב שני נתיבי נסיעה הואיל ונתיב אחד הינו משמש לחנייה ואף בפועל היו בו רכבים חונים במועד הרלוונטי, משכך, הנתבע 1 לא סטה מהנתיב הימני לשם פניה שמאלה, אלא שהוא היה בנתיב היחיד שהיה לנסיעה- דהיינו , הנתיב השמאלי ופנה ממנו לשמאל. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע, אשר אצה לו הדרך ועקף את המשאית ואת רכבם בחוסר זהירות וזאת, כאשר בתחילת העקיפה לפחות, הוא גם חוצה קו הפרדה לבן. משכך, לטענתם יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 וכן, עד מטעם הנתבע – מר שי אוחנה שלמה- אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני תמונות מקום התאונה ותמונות המעידות על הנזק לקטנועו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות סותרות ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הראיות החיצוניות, במקרה זה, הן תמונות מקום האירוע. מתמונות אלו – אשר הוגשו לבית המשפט , על ידי התובע עצמו וסומנו כ – ת/7 ו- ת/8 וכן, שעליהן סימן התובע את מיקום התאונה לגישתו- עולה ברורות כי במיקום התאונה , לא היו שני נתיבי נסיעה אלא נתיב אחד בלבד ואילו בנתיב הימני חנו כלי רכב ומשכך, לא ניתן היה לעשות בו שימוש לנסיעה.

זאת ועוד, עיון בתמונות מעלה – באם נביא בחשבון גודל של משאית אשר עמדה לפני התובע וכן, את אורך רכב הנתבע- כי בעליל החל התובע בעקיפת המשאית תוך חציית קו הפרדה לבן , אשר מסתיים ממש בסמוך למיקום בו היתה התאונה.

יתרה מכך, כנגד עדותו היחידה של התובע, אשר כאמור אינה קוהרנטית לעובדות בשטח כפי העולה מהתמונות, העיד הנתבע וכן, עד מטעמו – אשר תמך בגרסתו ובהתאם לה, רכב הנתבע עצר , המשאית עצרה מאחריו והוא החל בפניה לשמאל, כאשר התובע אשר ביצע עקיפה תוך חצית קו הפרדה לבן פגע בהם.

בנסיבות אלו, הנני מקבלת את גרסת הנתבעים , אשר אליה נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

8.סוף דבר – התביעה נדחית. לאחר ששקלתי החלטתי שלא ליתן צו להוצאות.