עובדיה נ' עובדיה)עבדה( ואח' - פסקדין

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 7.2.11, בתיק ההוצאה לפועל 01-374411-05, לפיה אישרה הרשמת את המכר של הדירות כמפורט בהחלטתה לרוכשים כמפורט בהחלטתה (הם המשיבים 7-10), וזאת לאחר שקבעה כי המבקש לא מימש את זכות הפידיון חרף ארכות המועד שניתנו לו.

בהחלטתי מיום 17.2.11, הוריתי משיבים להגיש תגובתם בכתב לבר"ע.

בהתאם להחלטתי, הוגשו לתיק בית המשפט, תגובות המשיבים כדלקמן:

תגובת המשיבים 7-8, הם הרוכשים של אחת מהדירות המפורטות בהחלטת הרשמת (להלן: "הדירה בתל-אביב"), לפיה בימים אלה אמורים המשיבים להשלים את תשלום מלוא התמורה עבור הנכס לידי כונס הנכסים וכן לקבל המפתחות והחזקה בנכס. לפיכך עותרים המשיבים 7-8 כי אורה על דחיית הבר"ע.

תגובת המשיבים 9-10, הם הרוכשים של הדירה האחרת (להלן: "הדירה ברמת גן") המפורטת בהחלטת הרשמת, לפיה קיבלו לידיהם החזקה בדירה ביום 11.3.11, לאחר ששילמו מלוא התמורה לידי כונס הנכסים. לפיכך עותרים המשיבים 9-10 כי אורה על דחיית הבר"ע.

תגובת המשיבים 1-3 ו – 11, הוא כונס הנכסים, שעתרו אף הם לדחיית הבר"ע, תוך כך שפירטו במסגרת תגובתם השתלשלות האירועים בתיק ההוצל"פ, כמו גם אינספור ההזדמנויות שניתנו בידי המבקש לפדות את הנכסים נשוא הכינוס.

מהבקשה שבפניי על נספחיה עולה כי, בהתאם לצו הירושה שניתן בעניין חלוקת עזבונה של אמו המנוחה של המבקש, (להלן: "צו הירושה"), למבקש זכויות חכירה לדורות בחלק של 13/70 בכל אחד מנכסי הכינוס, ,המהווים 18.5% מהזכויות בדירה בתל אביב, וכן 18.5% מהזכויות בדירה ברמת גן.

כפי טענתו,המבקש הינו תושב ארה"ב ,ולפיכך כל ההליכים שבוצעו במסגרת תיק ההוצל"פ התנהלו באמצעות משלוח הודעות לבית המשפט בדואר, באופן שלא הייתה למבקש את האפשרות לפקח ולעמוד מקרוב על פעולות הכונס ו/או פעולות שבוצעו על ידי עורכי הדין מטעמו, לרבות האפשרות המעשית להתייצב לדיונים שנקבעו.

טענתו העיקרית של המבקש במסגרת הבר"ע שבפניי, הינה כי ההחלטות שניתנו על ידי הרשמת בתיק זה, בקשר עם אישור המכר של נכסי הכינוס לרוכשים (הם המשיבים 7-10), סותרות זו את זו. בטיעונו זה מפנה המבקש להחלטת הרשמת מיום 9.1.11, וכן להחלטתה מיום 10.1.11 (צורפו כנספחים ג'-ד' לבר"ע).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות המבקש מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתה של הרשמת הנכבדה באופן המצדיק התערבותי ולפיכך דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

החלטתה של הרשמת הנכבדת מקובלת עליי ואף אני הנני סבור כי בנסיבות העניין, ולנוכח השתלשלות האירועים כפי שפורטה בפניי, ניתנו בידי המבקש די הזדמנויות לפידיון עצמי של נכסי הכינוס.

אעיר כי במסגרת הבקשה המונחת בפניי, אין בפי המבקש טענות בעניין תקינותם של הליכי ההתמחרות והמכר, אלא שטענתו היא כי לא ניתנה בידיו האפשרות המספקת למיצוי זכותו לפידיון עמי של נכסי הכינוס.

מכתבי הטענות המונחים בפניי עולה כי ביום 24.10.11 , נערכה התמחרות במסגרתה ניתנה למבקש הזדמנות להשוות את הצעתו להצעות הגבוהות ביותר שניתנו ביום ההתמחרות. אלא שבאותו המועד , הודיע ב"כ המבקש בפני הנוכחים, כי אין ברצונו של המבקש לעשות כן. בהתאם לכך, ביום 24.10.11 , נחתמו הסכמי מכר עם שני הרוכשים שהציעו את ההצעות הגבוהות ביותר בהתמחרות.

ואולם, רק לאחר שנחתמו הסכמי המכר האמורים, וכן לאחר שהמבקש החמיץ במודע את ההזדמנות להשוות הצעתו להצעות הגבוהות שהוצעו במסגרת ההתמחרות, התחיל המבקש להגיש בקשות לביטול הסכמי המכר, באמתלות שונות, בניסיון לסכל את הליך המכר ואת ההסכמים שנחתמו.

החלטותיה של הרשמת הנכבדה ממועדים 9.1.11 ו- 16.1.11 , עליהן מלין המבקש, ניתנו על ידה לפנים משורת הדין, במסגרתן ניתנה בידו של המבקש אפשרות נוספת לפדות את נכסי הכינוס, בהתאם לתמורה שנקבעה בהסכמי המכר המותנים, ובהתאם לתנאי התשלום הקבועים בהם, על פי המועדים שקבעכה הרשמת בהחלטתה.

ואולם, חוסר תום ליבו של המבקש שבפניי זועק לשמיים. שהרי, לאורכן של כל הדחיות שניתנו בידי המבקש לתשלום התמורה בגין רכישת נכסי הכינוס, לא שילם המבקש דבר וחצי דבר, כאשר בכל פעם מחדש עתר לאינסוף דחיות של מועדי התשלום אשר נקבעו מעת לעת על ידי הרשמת.

למותר לציין כי בגין התנהלותו האמורה של המבקש, נדחה המכר לרוכשים, אינספור פעמים באופן שיש בו כדי לגרום נזק לרוכשים אשר זכו בהליך ההתמחרות שבוצעו כדין (לא נטען בפניי אחרת).

המכר לרוכשים אושר כאמור ביום 7.2.11, וכפי שעולה מתגובות הרוכשים שבפניי ביצוע התשלומים לידי הכונס הושלמו בימים אלה, כאשר המשיבים 9-10, כבר קיבלו לידיהם החזקה בדירה ברמת גן.

סמכותה של הרשמת הנכבדה לאשר את ההסכמים אינה נתונה במחלוקת. ואכן, במקרה שבפניי עשתה הרשמת שימוש בסמכות זו ואישרה את ההסכמים שהוגש לאישורה על ידי הכונס . לפיכך, משאושרו ההסכמים, נוצר מצב משפטי חדש שכן, האישור שניתן על ידי הרשמת נותן ביטוי משפטי לסיום הליכיו של מכר כפוי ולמצב המשפטי החדש שנוצר. אישור זה נועד להוריד מחסום סביב זכויותיו של הרוכש ולהגן עליהן מפני כל מי שיגלה עניין בסיכול הליכי הרכישה. כל עיכוב עלול לפגוע בזכויותיו, מכיוון שכבר יש לו אינטרס הסתמכות לאחר שזכה בהתמחרות (ראו: ד' בר אופיר,"הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שישית-2005, עמ' 486-487).