עובדיה נ' זחאלקה

פסק דין

1.בתאריך 16.12.12, בסביבות השעה 10:20, בכפר קרע, ארעה תאונת דרכים בין כלי הרכב של הצדדים לשתי התביעות אשר הוגשו על ידי כל אחד מהם כנגד רעהו, בשני התיקים שבכותרת.

2.בהחלטתי מיום 10.4.13, נעתרתי לבקשת מר עובדיה - הנתבע בת"ק 4818-03-13 והוריתי על איחוד הדיון בתביעה שהוגשה נגדו בתיק זה עם הדיון בתביעה מקבילה שהוגשה מטעמו כנגד התובע - מר זחאלקה, במסגרת ת"ק 25676-03-13. בהחלטה זו קבעתי כי תביעת הנתבע תיחשב כתביעה שכנגד לתביעת התובע אשר הוגשה כנגדו כאמור, קודם לכן.

3.אין חולק על כך שעובר לתאונה הגיעו שני כלי הרכב בהם נהגו הצדדים אל צומת T בכפר קרע, כך שהתובע הגיע אל הצומת כשבכיוון נסיעתו תמרור המורה על מתן זכות קדימה ואילו הנתבע הגיע אל הצומת מימינו של התובע, כשבכוונתו לפנות בה שמאלה.

4.בעוד שלגרסת התובע פגע בו רכבו של הנתבע אשר "חתך אותו" במהלך פנייתו בנסיעה מהירה שמאלה כשהוא עצמו עומד בצומת, טוען הנתבע כי על אף כניסתו שמאלה אל צומת שיש לו בה זכות קדימה, המשיך התובע בנסיעה איטית קדימה אל תוך הצומת ופגע בו.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בטפסי הודעותיהם אודות התאונה לחברות הביטוח שלהם (כשלטענת התובע הוא איננו יודע קרוא וכתוב ויש להניח כי סוכן הביטוח שלו הוא זה שכתבם במקומו), בדו"חות השמאים לגבי שני כלי הרכב, המלמדים על נזקים בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובע ועל נזקים בחלקו השמאלי של רכב הנתבע, כמו גם בתצלומי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב, מסקנתי היא שיש לחלק בין הצדדים את האחריות לגרימת התאונה.

6.תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת כי: "נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר"

לצד תקנה זו, קובעת תקנה 65 כי: "לא יכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת, או למפגש כאמור".

משמעות הדברים היא כי גם מי שיש לו זכות קדימה להכנס לצומת, חב חובת זהירות בכניסתו אליה.

7.מן הראיות עולה כי התובע לא מילא את חובתו במתן זכות קדימה לרכב הנתבע שהגיע מימינו, בכך שעצירתו לא היתה עצירה מוחלטת. גרסתו בדבר "חיתוך" רכב הנתבע את רכבו איננה מתיישבת עם נזק המעיכה (להבדיל משפשוף) שנמצא בצידו השמאלי של רכב הנתבע. ועדיין, כך להתרשמותי, כניסה זהירה יותר של הנתבע אל הצומת תוך מתן תשומת לב מירבית לאופן נסיעת רכבו של התובע, יכולה היתה להקטין את נזקי התאונה.

8.התוצאה היא אם כן, שאני מחלקת בין הצדדים את האחריות לגרימת התאונה ותוצאותיה באופן שבו יישא התובע/נתבע שכנגד ב- 65% מערך נזקיו של הנתבע/תובע שכנגד, וזה האחרון יישא מצידו ב - 35% מערך נזקיו של התובע/נתבע שכנגד.

9.לנוכח העובדה שסך נזקיו המוכחים של הנתבע/תובע שכנגד הינו 6,765 ₪ (תיקון הרכב, שכ"ט שמאי ואבדן יום עבודה) ואילו סך נזקיו המוכחים של התובע/נתבע שכנגד הינו 2,964 ₪ (תיקון הרכב ושכ"ט שמאי), ישלם התובע/נתבע שכנגד – מר זחאלקה לנתבע/תובע שכנגד, מר עובדיה, בסופו של חשבון, סכום של 3,360 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: