עובדיה ואח' נ' איבגי - פסקדין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה (כב' השופטת ר' נדאף) מיום 13.7.2011

פסק דין

המבקשת 4 הינה הבעלים והמנהלת של בית מלון בטבריה. המשיב ביקש לערוך ב אולם האירועים שבמלון אירוע של "שבת חתן", ובין הצדדים נכרת הסכם בהתאם. בעת ההזמנה ידע המשיב, כי האולם נמצא בשיפוצים, אך הובטח לו, כי המקום יהא מוכן במועדו. לקראת האירוע אמורות היו להתקיים מספר "טעימות", אלא שבכל פעם שהגיע המשיב על מנת "לטעום", לא ארע דבר, והמשיב נדחה בתירוצים שונים. יום לפני האירוע הגיע המשיב למקום וראה, כי השיפוץ בעיצומו, ולפי ראות עיניו גם אינו עתיד להסתיים במועד. על כן ביטל את העסקה, והזמין – תחת לחץ – אולם אחר, כשאורחיו מפוזרים בין מספר בתי מלון, ומכתתים רגליהם ביניהם. מכאן באה תביעתו (נגד כל המבקשים), ובה עתר לפיצויו על עגמת נפש.

המבקשים 1-3 טענו להעדרה של יריבות עם המשיב, וטענתם אמנם נתקבלה. סוגיה זו אינה עוד על הפרק.

כנגד התביעה גופה טענו המבקשים, כי בית המלון היה בשיפוצים, אלא שהדבר היה בידיעתו של המשיב, והם, מצידם, היו עומדים בלוח הזמנים ומכינים את האולם לאירוע במועד, אלא שהמשיב תר אחר תירוץ על מנת לקבל הנחה נוספת, ומשנדחה – נאחז בשיפוצים על מנת לבטל את העסקה.

בית המשפט קמא שמע את עדיהם של בעלי הדין וקיבל את עמדתו של המשיב, שנתמכה בתמונות שצילם המשיב יום לפני האירוע, תמונות שלימדו על כך, שבית המלון לא היה מוכן, וככל הנראה לא היו עבודות השיפוץ מסתיימות כשם שהבטיח בית המלון. הוא פסק לטובת המשיב פיצויים בסך של 6,000 ₪ עבור נזק בלתי ממוני.

על פסיקה זו מלינים המבקשים, בבקשת רשות ערעור שהניחו לפניי, והם חוזרים על הטענות שהשמיעו באוזני בית המשפט קמא.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להיענות לה, בלא שאדרש לתשובת המשיב. המבקשים עותרים, הלכה למעשה, להתערבות בקביעת העובדות בידי בית המשפט קמא, אלא שבכגון אלה אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב, להוציא היוצאים מגדר הרגיל, שהמקרה שלפנינו איננו נמנה עליהם. שבעתיים נכונים הדברים כאשר מדובר בפסק דין, הנסמך – בין היתר – על התרשמות בלתי אמצעית מן העדים, כפי שארע בענייננו, לא כל שכן כאשר מדובר בפסק דין של בית משפט לתביעתו קטנות, שם ההתערבות נעשית לעיתים נדירות עוד יותר. בית המשפט קמא שמע, כאמור, את עדויות הצדדים, והאמין למשיב, כשהוא נתמך בתמונות שהוצגו לו, וקבע את שקבע, ובקביעות אלה אין כל מקום להתערבותי. טענות המבקשים כאילו תר לו המשיב אחר תירוץ לבטל את העסקה לא הוכחו כלשהו, ונדחו בידי בית המשפט קמא, ולכן אין הן עשויות לסייע להן בבקשתם שלפניי.

מטעמים אלה – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.

ניתן היום, ה' אלול תשע"א, 04 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: