עובדי חברת י.פ.יויטסטרס בע"מ נ' חברת י.פ.יוניטסטרס בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

עניין לנו במחלוקת קשה, שהיא חלק מסכסוך חריף וקשה שהתגלע בין עו"ד אורי דניאל, המשמש כמפרקה של חברת י.פ יוניטורס בע"מ, לבין מר ניר מלחי. האחרון טוען לזכאות להחזר סך של 50,000 דולר שהושקע בחברה, וזאת במעמד של הוצאות פירוק הקודמות לכל תשלום אחר, לרבות ובעיקר שכר-טרחתו של המפרק. ברור למדי, בנסיבות המקרה, כי הסכסוך דלעיל הינו חלק ממסכת סכסוכים רחבה בהרבה וקשה מאד, הנטושה בין שני הצדדים, באורח אישי, מזה מספר שנים. בין השאר, נוהלו ביניהם תביעות בערכאות אחרות, כולל בשאלת חיובי שכר-טרחה; מר מלחי הגיש כנגד המפרק תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ונראה שעוד "היד נטויה". לא למותר אף לציין, כי מר מלחי טרח מראש ורכש למעשה חלקים מזכות התביעה כנגד המפרק, באמצעות "רכישת" החובות לכאורה שחבה החברה בפירוק לאנשים אחרים שהיו שותפים במימון הנטען. אלא, שבמלוא הכבוד הראוי, עניינה של בקשה זו אינו יכול ואף אינו ראוי שיעסוק או יכריע במלוא מסכת הסכסוך, ובעיקר לא במה שנידון או תלוי ועומד במקומות אחרים. כך למשל, הטיעונים שמעלים שני הצדדים בעניין, שהרי ההליך שבפני אינו קשור, ואין בכוונתי לעסוק או לקבוע ממצאים במאומה ממה שנוגע להליכים בלשכת עורכי הדין. אי לכך, אין נפקא מינה, לעניין זה, מה היו שיקוליו של מר מלחי, ככל שהיו, בבחירת בא-כוחו הנוכחי; ואיזה תפקיד מילא זה בדיוני ועדת האתיקה, אם בכלל. זאת, באשר את השאלות המונחות בפני יש לברר לגופן, ולגופן בלבד, וככל הניתן בלא לערבב בהן עניינים אחרים, קל וחומר שלא טענות אווירה. אי לכך, נוכח טיב השאלה המהותית העומדת על הפרק, שהינה מעמדו של אותו סך בן 50,000 דולר שככל הנראה אכן הועבר לקופת הפירוק כסוג של הלוואה, קבעתי בהחלטה קודמת דיון במעמד הצדדים. במסגרת דיון זה, ראוי יהיה לברר את השאלות המערבות בתוכן אלמנט עובדתי, ובין היתר האם מדובר בהוצאות פירוק ומאיזה סוג; והאם הובהר למלווים באורח הגון כי ההחזר אינו מובטח ותלוי בביצועי קופת הפירוק, או שמא היפוכו של דבר.אלא שביני לביני, ובעוד השאלה המרכזית נשוא הדיון תלויה ועומדת, המשיכו הצדדים בהתכתשות ביניהם, ועתה מונחות בפני הן בקשה דחופה להקדמת דיון, והן מחלוקת הנוגעת לחסיונו של הדו"ח הכספי שהגיש המפרק. בנסיבות המקרה, ראוי להכריע בעניינים אלו בקצרה, ובטרם מועד הדיון המהותי, וכך אני עושה.בכל הנוגע לבקשה להקדמת הדיון, הרי שלא אוכל להעתר לבקשתו של מר מלחי. במלוא הכבוד הראוי, ההבנה למצבו הרפואי הלא פשוט והחששות שזה מעורר (הגם, שלפי עדותו שלו, המדובר לא בהתפתחות חדשה, אלא במצב דברים קשה ומצער שנמשך החל משנת 2002), הרי שהדיון נקבע מראש באורח דחוף, ועתיד להערך ביום 11.9.2013. זאת, כאשר אנו עומדים פחות משבוע לפני פגרת בתי המשפט, המסתיימת בראשית ספטמבר, ומיד לאחריה חל ראש השנה. לצערי, נוכח העומס ביומני לא אוכל בשום פנים ואופן להקדים דיון זה, ולקובעו לאחד מימי הדיונים הספורים שנותרו טרם הפגרה. זאת אף בהתחשב בכך, כי התיק בעיקרו אינו נוגע אלא לסוגיה כספית – חשובה ככל שתהא לצדדים, אין עסקינן בסעד זמני, שאלה הנוגעת במאסר, פינוי או עניין אחר שהינו בהול ביותר מעצם טיבו – ואף ספק גדול, לצערי, אם הכרעתי בעניין זה, תהא אשר תהא, תהווה "אקורד האחרון" במסכת הסכסוך והעימותים המשפטיים בין שני הצדדים.אי לכך, הרי שהדיון לגופו של דבר נותר קבוע למועדו, ביום 11.9.2013.עתה, מן הראוי לדון בשאלה הנוספת העומדת על הפרק, והיא שאלת החסיון. בעניין זה, הלכה פסוקה היא – ואף המפרק אינו מכחיש זאת – כי על דוחות מפרק להיות גלויים לבעלי עניין בתיק, וזאת כחלק מחובות השקיפות הכלליות החלות על בעל תפקיד. אכן, אין ספק כי חלקים מסויימים בדוחות יכולים להקים עילת חסיון – כך למשל, מקום בו הדו"ח עוסק בחקירות חשאיות כנגד חשודים בהעלמת נכסי חברה; מכיל סודות מסחריים או להבדיל עניינים הקשורים קשר הדוק בצנעת הפרק של צד מעורב, ועוד כהנה וכהנה. אולם מכאן ועד לחסיון גורף של דו"ח כספי רב הדרך. זאת בעיקר, מקום בו הדו"ח עצמו ותנועות הכספים בהן הוא עוסק, מהוות עניין מרכזי בהתדיינות תלויה ועומדת.

אמנם, ספק בעיני האם יש מקום או צורך לקבל את עמדתו הגורפת של בא-כוחו של מר מלחי בעניין אי-יכולת כללית להטיל חסיון על דוחות בפירוק. אולם, אין ספק כי נטל הראיה בכל הנוגע לעילת חסיון, מוטל במלואו על המפרק – בעיקר מקום בו אין עסקינן בעילת חסיון "קלאסית" וברורה מאליה; ושאלת החסיון תידון באורח מוקפד, אגב נטיה שלא לאמץ פרשנות נדיבה מדי לעניין זה, באורח שאינו מקנה משקל ראוי לעקרונות בדבר פומביות הדיון, ועוד יותר מכך, זכותו של צד לנהל את ההליך הנוגע אליו עצמו באורח יעיל וראוי.בלא להכריע או לקבוע ממצא בשאלות המחלוקת המהותית העומדות בליבת הסכסוך הקשה שבין הצדדים, הרי, במלוא הכבוד הראוי, עצם הסכסוך האישי הקשה, אינו מהווה לכשעצמו עילה לחסיון הדו"ח. אף אם אניח, לצורך הדיון בלבד, כי יש ממש בטענה כי הצד שכנגד ינצל לרעה את הדו"ח לשם מתקפה פרועה ומבישה על בעל תפקיד (וכאמור, אינני מכריעה בשאלה זה כעת), הרי שאין בכך במלוא הכבוד הראוי עילה לחסות מפניו את הדו"ח. במצב דברים זה, הרי תרופתו של בעל התפקיד ששמו הותקף שלא בצדק, הינה בבקשה להטיל הוצאות משפט כבדות על הצד שהשתמש באורח בלתי הגון בדו"ח, וזאת לאחר שעמדה זו של המפרק תוכח, ובוודאי לא קודם לכן.זאת ועוד; אם אכן חטא מר מלחי באיומים בהפעלת אלימות פיזית או בנקיטת פעולות פסולות אחרות, הרי שהתרופה לכך, היא הגשת תלונה במשטרה ונקיטת צעדים אחרים המוכרים בדין. זאת, בלא כל קשר לשאלת החסיון.זאת ועוד; בנסיבות המקרה, אין עסקינן בבקשת גילוי כללית וגורפת הנראית כ"מסע דייג" לא ממוקד שמנהל צד אחד כנגד האחר, אלא בבקשה למסמכים ספציפיים אשר – בלא כל קשר לשאלה מי מהצדדים הוא הצודק בסכסוך המהותי – אין ספק כי הם קשורים קשר הדוק למושא המחלוקת. בעניין זה, אין זה ראוי לערבב בין שאלת האינטרס הלגיטימי, הנובע בנסיבות המקרה מעצם היותו של מר מלחי צד מרכזי בבקשה, לבין השאלה האם צודק מר מלחי אם לאו במחלוקת המהותית נשוא הבקשה; לא ניתן להשליך מראש מהאחרון אל הראשון, בבחינת "תביעתו של פלוני מופרכת, ולכן האינטרס שלו במידע הנוגע לבירורה לאו אינטרס הוא". מהלך כזה, יש בו במידה רבה היפוך היוצרות, ולא אוכל ליתן לו יד.בשולי הדברים אעיר, כי עמידתו של המפרק על החסיון לא רק שאינה נדרשת לו בכדי לנסות ולהוכיח את צדקתו בדיון לגופו של עניין, אלא במידה רבה אף מזיקה לעניינו שלו. זאת, באשר דווקא עמידה על חסיון של הדו"ח הכספי, אך ורק נוכח הסכסוך הקשה בין הצדדים, עשויה לפעול כ"חרב פיפיות" וליתן דלק לטיעוניו של הצד שכנגד, בבחינת "פלוני עומד על חסיון, משום שיש לו מה להסתיר". לשון אחר; דווקא אם יש צדק בטענות המפרק לגופו של עניין, הרי עמידתו על החסיון לא רק שאינה משרתת אותו, אלא עלולה להסב לו נזק. לעומת זאת, ניהול הליך "בקלפים פתוחים" עשויה לאפשר למפרק להוכיח עמדתו כדבעי, אם אכן הוא-הוא הצד הצודק במחלוקת, בבחינת צדק שיעשה וגם יראה, להבדיל מנצחון משפטי גרידא, שהצד השני יוכל לערור עליו בטענה כי כל-כולו הושג באמצעים טכניים ולא הגונים. אי לכך, לא אוכל לקבל את טענת החסיון שמעלה המפרק, ודינה להדחות, על כל המשתמע מכך.

אם סבור המפרק כי בכל זאת יש לו סיבה לעתור לחסיון על חלק זה או אחר של הדו"ח, מטעמים שבחוק או בפסיקה – הוא יכול לעתור לכך לאחר שחלקים אלה יוגשו בנפרד.בנסיבות המקרה, הרי שבשלב זה של הדיון לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: