עובד שהתפטר עקב מחלת ביתו זכאי לפיצויים גם אם לא הודיע למעסיק על המחלה.

1.       תובענה זו עוסקת בשני עניינים; שאלת זכאות התובע לפיצויי פיטורים (בשל טענתו שהתפטר מעבודתו עקב מחלת בתו), ושאלת זכאות התובע לקבל החזר של מה שהופחת משכרו במשך מספר חודשים.

2.       נסיונות לפשר בין הצדדים, לא עלו יפה; תחילה, הוזמנו הצדדים לישיבת גישור, אלא שאחד מהם לא היה מעוניין בהליך של גישור, כך שהישיבה בוטלה. נסיון נוסף נעשה בעת הדיון המוקדם, ובהמשך - גם בפתח ישיבת ההוכחות ניסינו להביא את הצדדים לפשרה, אך לצערנו נכשלנו בכך. לפיכך, שמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של עד הנתבעת, מר יעקב סינואני (שייקרא להלן: " יעקב").  ב"כ הצדדים השמיעו סיכומים בעל פה, וכעת ניתן פסק דין זה, לאחר המתנה שעליה שלוחה לצדדים התנצלותו של אב בית הדין.

אלה העובדות

3.       הנתבעת עוסקת במשלוחים ובבלדרות. יש לה כלי רכב להסעת המשלוחים, יש לה מספר סניפים (אחד מהם בטבריה, ונראה שהסניף בטבריה חולש גם על סניפי קרית שמונה ורמת הגולן). הנתבעת מעסיקה בין השאר נהגים ("בלדרים") ומנהלי סניפים. סניפה הראשי של הנתבעת מצוי בחולון.

          יעקב הוא מנהל סניף טבריה של הנתבעת. בסניף זה מעסיקה הנתבעת כ-15 עובדים.

4.       התובע נשוי ואב לילדה שנולדה בשלהי שנת 2004.

5.       ביום 24/12/01, החל התובע לעבוד אצל הנתבעת, בסניף טבריה, כנהג משאית.

בתפקידו זה, היה על התובע להעמיס את המשלוחים השונים על המשאית, להעבירם לתעודתם, ביחד עם תעודות המשלוח, לשוב לסניף בטבריה ולפרוק את המשלוחים שהועמסו ליעדים השונים ברחבי הארץ. בסוף יום העבודה היה עליו לפרוק את המשאית מהמשלוחים שהועמסו עליה במהלך היום. מעת לעת - היה על התובע להישאר גם בתום שעות העבודה הרגילות, לשם העמסת משאיות שהיו מיועדות להישלח לסניף הראשי בחולון.

6.       בשנת 2003, בשל מצב המשק, נקלעה הנתבעת לקשיים כספיים, שהביאו להחלטת הנהלתה על הפחתת עלויות השכר. הנתבעת לא רצתה להביא למצב של פיטורים נרחבים של עובדיה, ועל כן - היא העדיפה להפחית את שכר עובדיה שהשתכרו למעלה מ-5,000 ש"ח.

          בחודש מאי 2003, כונסו מנהלי סניפי הנתבעת לישיבה, שבה דווח להם על הכוונה להפחית את השכר ב-5.5% לעובדים המשתכרים מעל סך של 5,000 ש"ח לחודש. מנהלי הסניפים התבקשו לכנס את עובדי הסניף, להודיע להם על מצב הנתבעת, ועל הכוונה להפחית את השכר. בישיבה חולק למנהלי הסניפים גם מסמך שבו נרשמה הצעה כיצד יציג מנהל הסניף את הדברים בפני עובדי הסניף.

7.       יעקב השתתף בישיבה האמורה, ולאחר מכן (במאי או בתחילת יוני 2003), הוא אכן כינס את עובדי הסניף (כנראה ביחד עם עובדי סניף קרית שמונה), ודיווח להם על הפחתת השכר המתוכננת. אין חולק כי באותה ישיבה התובע הביע הסכמה (לפחות בדרך של התנהגות) לאותה הפחתת שכר כפי שהוצגה, אך בין הצדדים יש מחלוקת מה בדיוק נאמר בישיבה שבה יעקב שוחח עם עובדי הסניף בענין משך הזמן שלגביו מתוכננת הפחתת השכר. גרסאותיהם של שני הצדדים בענין זה, לא היו לגמרי עקביות, ונתאר כאן חלק מהשתלשלות השינויים בגרסאות.

          בעת הדיון המוקדם, גרס התובע (מפי בא כחו) כי דובר עם העובדים על הפחתת שכר לתקופה "קצרה ביותר", מונח שהתובע פרש אותו כמתייחס לחודשיים-שלושה. בעדותו הראשית, העיד התובע כי נאמר לעובדים שהפחתת השכר היא לתקופה קצרה, ש יכולה להיות בת 3 חודשים. בהמשך, אמר התובע ש נאמר שמדובר בתקופה בת 3 חודשים. במהלך חקירתו הנגדית, הכחיש התובע כי את ההנחה שהוצגה לו על ידי ב"כ הנתבעת כי מדובר בתקופה ללא הגבלת זמן, ואז העיד כי נאמר שמדובר ב"תקופה קצרה" וכי אף אחד לא שאל לכמה זמן זה. ברור שעדות זו, על כך שלא נשאלה השאלה על כמה זמן מדובר, אינה יכולה להתיישב היטב עם העדות הראשית שבה העיד התובע על כך שנאמר שמדובר בתקופה בת 3 חודשים, על כן הפנינו אנו לתובע שאלה על כך, ואז הסביר התובע שאכן לא נאמר למשך כמה זמן מדובר, אלא נאמר כי מדובר ב" תקופה קצרה" וכי פרק הזמן של 3 חודשים זו פרשנותו של התובע למונח "תקופה קצרה".

          בעת הדיון המוקדם גרסה הנתבעת (מפי באת כחה) - כי היה מדובר על הפחתת שכר שהיא אמנם " זמנית" אך תקופתה לא נקצבה בזמן, ולא הוצג מועד לסיום הפחתת השכר. יעקב העיד בעדותו הראשית, כי הוא לא אמר על כמה זמן מדובר, אך אחד העובדים (ייתכן שהתובע), דווקא שאל על כמה זמן מדובר, ותשובתו של יעקב היתה שזה ללא הגבלת זמן. לדעתנו, יש קושי אינהרנטי בהגדרת דבר מה מצד אחד כ"זמני", ומצד שני כמה שהוא "ללא הגבלת זמן".

8.       מאחר שאין לנו ראיות אובייקטיוויות על מה שנאמר באותה ישיבה, ומאחר שהעדויות הסובייקטיוויות אינן מתיישבות זו עם זו ואף לוקות בחוסר עקביות, אין לנו אלא לסמוך על ענייני סבירות. נראה לנו שיש סבירות גבוהה שיעקב שוחח עם העובדים באופן המתאים למה שהוצע במסמך שחולק למנהלי הסניפים בישיבה בחולון שקדמה לישיבה שיעקב כינס עם עובדי הסניף בטבריה. מדובר במסמך מפורט שחולק למנהלי הסניפים ואשר הדריך אותם צעד-צעד כיצד לדבר עם העובדים בענין הפחתת השכר. הסיכוי שיעקב סטה מאותה הדרכה, נראה לנו קטן מספיק כדי שיהיה ניתן להניח שהוא קיים את ההצעה ושוחח עם העובדים לפי מה שפורט במסמך.

          נביא כאן ציטוטים חלקיים מהמסמך האמור, המתייחסים להפחתה בשכר. נזכיר כי המסמך מדבר בגוף שני, כביכול אל העובדים, מאחר שמדובר בהצעה שהנהלת הנתבעת העבירה למנהלי הסניפים, על האופן שבו מומלץ לשוחח עם העובדים, בישיבות שהתעתדו להיות מכונסות. כך, בין השאר, נאמר שם:

"עד היום, כמעט ולא הרגשתם במה שעבר על החברה, כמעט כולם שמרו על מקום עבודתם.  ... עד כה נפגע רק השכר של ההנהלה הבכירה ...

נבחנה אפשרות של פיטורין גדולים. תפיסת עולמה של הנהלת החברה ואתם יודעים זאת, היא להימנע מפיטורין, ובטח בתקופה כזו ... לכן, על מנת לא לפטר אנשים, נצטרך להוריד בשכר וכולנו נצטרך לקחת חלק בנטל הורדת השכר ...