עואד נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 6.7.13 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בזמן שכרות.

המבקש עותר לביטול ההחלטה וטוען כי מאחר ונבדק רק בשעה 16:30, 40 דקות לאחר שנעצר, הרי בהתאם להלכת סנפירי, אין ראיה לכך שהיה תחת השפעת אלכוהול בעת הנהיגה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

אקדים ואומר כי טענת המבקש נובעת מאי הבנה של פסק הדין בעניין סנפירי. האפשרות כי רמת האלכוהול עלתה לאחר הנהיגה ועד לבדיקה נכונה במקרים ספצפיים, של שתייה שהסתיימה בסמוך מאוד לעצירת הרכב, ובדיקה בתוך 15-20 דקות. לאחר זמן זה מתחילה רמת האלכוהול לרדת.

במקרה דנן הודה המבקש בפני השוטרים בשתיית שני בקבוקי בירה, תוך חוף הים, ואין טענה כי שתה מיד לפני עצירתו. כמו כן, חלוף הזמן של כ – 40 דקות עד לבדיקה יביא לירידת רמת האלכוהול הנמדדת ולא עלייתה.

אשר על כן, קיימות במקרה דנן ראיות לכאורה לנהיגה בשכרות, כפי המיוחס למבקש.

המבקש מחזיק ברשיון נהיגה כשלוש שנים וטרם הספיק לצבור וותק משמעותי ממנו ניתן ללמוד על דרך נהיגתו. העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה חמורה של נהיגה בשכרות, ואין צורך לשוב ולהסביר את הסיכון שבה.

אמנם רמת האלכוהול שנמדדה אצל המבקש אינה גבוהה יחסית, ועולה אך במעט על סף האכיפה, אולם עובדה זו יכולה לשמש לכל היותר שיקול להקלה מסוימת בעונשו, אם יורשע בסופו של דבר. ככל שהדברים נוגעים בפסילה מנהלית לתקופה קצובה וקצרה, סבורני שאין מקום להתערב בהחלטת הקצין. המבקש הפר את האיסור של שתיית אלכוהול בטרם נהיגה בכמות העולה על המותר, והדבר מצדי לדעתי פסילה לתקופה שנקבעה כדי להעמידו על חומרת העבירה בטרם ישוב לנהוג.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: