עואד נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג "הונדה" מ.ר 8056906 (להלן: "הרכב").

2.בתוקף סמכותו על פי סעיף 57א', הורה קצין משטרה על איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום.

3.בתאריך 4.4.11 נגזרו על המבקש (בתיקים 7481-05-10, 3656-07-09, 2242-05-10,

1037-01-11, 1038-01-11) , קנס בסך 4,000 ₪ ופסילה מלקבל או מהמחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 150 יום בניכוי 81 ימי פסילה מנהלית, על המבקש היה להפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1.6.11 עד השעה 13:00. כמו כן נפסל המבקש מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ביום 23.9.11 בשעה 19:10 נתפס המשיב נוהג ברכב ברח' שפרינצק בנהריה.

4.המבקש עותר לביטול איסור השימוש מאחר ולטענתו לא ידע על עונש הפסילה שהושת עליו שכן, לדבריו עורך הדין שייצג אותו במסגרת התיקים שצויינו לעיל, לא הודיע לו את פרטי גזר הדין ואת העובדה כי הוא פסול מלנהוג ברכב.

ב"כ המבקש טען כי המבקש לא נכח באולם ביהמ"ש בעת מתן גזר הדין בעניינו והוסיף כי המבקש טוען כי כלל לא קיבל לידיו את החלטת ביהמ"ש בגזר הדין , לא במשלוח בדואר ולא באמצעות עורך הדין אמיר חאג', שייצג אותו דאז.

5.ב"כ המשיבה ציין כי הוא מתנגד לבקשה ומסר לביהמ"ש את חומר החקירה בהרשעות קודמות בעניין המבקש.

6.סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש התשכ"ט – 1961) קובע כי:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו..."

על פי חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, סעיף 237 (ב) קובע "מסירת מסמך לידי סניגור לנאשם... כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך 5 ימים, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם".

בנסיבות המקרה שלפנינו סביר היה כי במידה וההודעה על גזר הדין לא נמסרה לנאשם היה עו"ד אמיר חאג' דואג ליידע את ביהמ"ש כמתחייב מסעיף 237 (ב) .

לא מצאתי תימוכין לטענתם של המבשק ובא כוחו לפיה עו"ד חאג' לא עדכן את המבקש בתוצאות גזר הדין ובעובדת היותו פסול מנהיגה למשך 69 ימים, כאמור בגזר הדין.

בכל מקרה הנטל להוכיח כי לא ידע על הפסילה רובץ לפתחו של המבקש, נטל אשר יהיה עליו להרים עת יישמע, התיק , באם יישמע.

טענתו של המבקש פותחת פתח לפיו ניתן יהיה "לאחוז את המקל משני קצותיו": הקצה האחד בטענה כי לא ידע על הפסילה משום שמשרד עורך דינו לא הודיע לו על כך והקצה השני, להמשיך ולנהוג בזמן הפסילה ובאם ייתפס ישוב לביהמ"ש בבקשה לחישוב פסילה מיום נתינתה. מצב אשר לכל הדעות אל לו לביהמ"ש לקבלו.

זאת ועוד, גם אם אניח כי עורך הדין חאג' לא מסר למבקש את תוצאות גזר הדין הרי

שהפסיקה מלמדת כי על הנאשם להתעניין אף בדיעבד על תוצאות משפטו ואל לו להתעלם ולגלות חוסר איכפתיות באשר לתוצאות אלה. ראה לעניין זה ע"פ. 73/81 אילן זילכה פד"י ל"ה 4, 832 "חזקה על נאשם אשר לא הופיע (למשפטו י.ב), כי יתעניין בדיעבד במה שקרה במשפטו ... על כן אף אם לא היתה לנאשם ידיעה ממשית על הפסילה על תנאי, ידיעה קונסטרוקטיבית היתה לו... ואם לא טרח לברר מהותו של גזר הדין ומה ההוראות הנלוות לו, וגלה אי איכפתיות בולטת והוא נוטל על עצמו במודע התוצאות הנובעות מכך. נהג כזה דמו בראשו".

7.לאור האמור לעיל אני לא מוצא מקום להתערב בהחלטת הקצין בדבר איסור השימוש, לפיכך איסור השימוש יוותר על כנו.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.