עו"ד שחר בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה

השופט ג' קרא:

           העותרים, כלשונם, "אזרחי מדינת ישראל", מבקשים להורות למשיב 1 (להלן: היועץ המשפטי לממשלה או היועץ) למסור להם ולפרסם בציבור תמלילי שיחות שנערכו בין המשיב 2 (להלן: ראש הממשלה) לבין המשיב 3 (להלן: מוזס), המהווים חלק מחומרי חקירה משטרתית בפרשה המכונה "פרשת 2000".

1. בעתירה נטען כי לידי המשטרה הגיעו הקלטות של מספר שיחות שנערכו בין ראש הממשלה למוזס, מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות" (להלן: העיתון) ובעל השליטה בעיתון. על פי הנטען, בשיחות אלו נערך תיאום או ניסיון תיאום לפיו מוזס יסייע לראש הממשלה בביסוס מעמדו באמצעות סיקור אוהד בעיתון שבבעלותו, בתמורה לסיועו של ראש הממשלה בקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון (להלן: השיחות). בהמשך לכך, נפתחה חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות על ידי ראש הממשלה ומוזס. על פי הנטען בעתירה, ככל הידוע לעותרים נכון למועד הגשת העתירה, יום 24.5.2018, החקירה הסתיימה בסוף חודש פברואר 2018 והתיק ממתין להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה לדין.

2. העותרים טוענים כי יש לפרסם את תמלילי השיחות בציבור. לטענתם, עסקינן במקרה חריג בו יש למסור מידע מתיק החקירה בשלב זה, בשל עוצמתו של האינטרס הציבורי שבחשיפת המידע, הנובע משלושה גורמים מצטברים: זכות הציבור לקבל מידע רשמי לגבי החשדות הפליליים נגד ראש הממשלה, חופש הביטוי והעיתונות ופרק הזמן הארוך בו מתנהלת החקירה. לטענתם, ישנה חשיבות ציבורית בגילוי תמלילי השיחות מכיוון שהם מעידים על פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות וכן מכיוון שהם סותרים תצהיר שהוגש בעבר מטעם ראש הממשלה, במסגרת הליך משפטי שיזם העותר 1 בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. לשיטתם, חשיפת התמלילים לא תפגע בחקירה, שכן מדובר בשיחות שניהלו ראש הממשלה ומוזס בעצמם, ומשכך הם מכירים את תוכנן. עוד נטען בהקשר זה כי השיחות לא הוקלטו על ידי המשטרה במסגרת החקירה, אלא הועברו לידי המשטרה על ידי גורם חיצוני, וכן כי חלק מתוכן השיחות כבר פורסם בעבר ברבים.

           להשלמת התמונה יצוין כי כחודשיים עובר להגשת העתירה פנה העותר 1 ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפרסם את תמלילי השיחות. לאחר הגשת העתירה, ניתן מענה לפנייה זו לפיו תשובת היועץ תובא במסגרת תגובתו לעתירה זו.

3. עמדת היועץ המשפטי היא כי בנסיבות העניין אין למסור את חומרי החקירה המבוקשים. בתגובה מטעמו צוין כי תיק החקירה הועבר בחודש פברואר 2018 לפרקליטות מחוז תל אביב לצורך בחינתו ומתן החלטה באשר להגשת כתבי אישום. בהמשך לכך החליטה פרקליטות המחוז, על דעת היועץ, לבקש ממשטרת ישראל לערוך מספר פעולות חקירה נוספות, לרבות חקירת חשודים. חקירה זו, צוין, טרם הסתיימה וגדריה משתנים מעת לעת. אשר לעתירה גופה, עמדת היועץ היא כי יש לדחותה על הסף בהעדר עילה להתערבות בהחלטת רשויות התביעה שלא למסור את חומרי החקירה. היועץ טען כי בקשה לעיון במידע מתיק החקירה טרם סיומה תיענה באופן חריג בלבד, ובהתאם לשיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה. לעמדתו, העותרים לא הציגו על כל טעם חריג המצדיק להיענות לבקשת העיון. בשלב זה, נטען, פרסום חומרי חקירה עלול לפגוע באופן ממשי בתפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק, ואף בניהול ההליך הפלילי, ככל שיוגש כתב אישום. עוד נטען כי פרסום תמלילי השיחות עלול להוביל לדרישה לגילוי חומרי חקירה נוספים בתיק וכן כי הפרסום עלול לפגוע בפרטיותם של צדדים מעורבים.

4. בתגובות מטעם ראש הממשלה ומוזס צוין כי הם מצטרפים לאמור בתגובת היועץ.

5. לאחר שניתנה הרשות, הגישו העותרים תשובה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה, בגדרה טענו כי החלטת היועץ שלא לפרסם את התמלילים עולה כדי אי סבירות קיצונית. העותרים הדגישו כי הם עותרים לקבלת תמלילי השיחות בלבד, ואין בכוונתם לבקש את חשיפתם של חומרי חקירה נוספים. עוד טענו העותרים כי פרסום התמלילים לא יביא לפגיעה בפרטיותם של מעורבים אחרים וכי האינטרס בגילוי השיחות גובר על הזכות לפרטיות של הדוברים בשיחות. כמו כן, שבו העותרים וטענו כי לתמלילי השיחות חשיבות ציבורית רבה, שכן הם מלמדים על פגיעה קשה בחופש העיתונות.

דיון והכרעה