עו"ד דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

1. לפניי בקשה שהגישה המשיבה למחיקה של הערעור על הסף.

           אפרט להלן בקצרה את הרקע העובדתי שבבסיס ההליך והבקשה:

           המערער הגיש בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, אשר עניינה טענת המערער כי המשיבה השתמשה ב"לוחות תמותה" (או "לוחות חיים") מיושנים לחישוב הפרמיות בביטוח חיים, מה שלפי הנטען אפשר לה לגבות פרמיות גבוהות יותר עבור הביטוח, שלא כדין.

           תחילה אוחד הדיון בבקשת האישור עם שתי בקשות אישור נוספות בהן נטענו טענות דומות, האחת הופנתה כלפי המשיבה, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: תביעת יערי) והשניה הופנתה כלפי כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: תביעת רואש). בהחלטה ופסק דין מיום 10.11.2011 (להלן: החלטת ההתיישנות) דחה בית המשפט המחוזי את בקשת האישור והתביעה שהגישו יערי ורואש, בקבלו טענת התיישנות שהעלו המשיבות לבקשות האישור.

           אשר לבקשת האישור שהגיש המערער. זו הוגשה מכוח שלוש הוראות דין - תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 וסעיפים 55 ו-58 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח). בהחלטה נקבע כי עילת התביעה התיישנה ככל שהיא נסמכת על שתי הוראות הדין הראשונות, אך כי אין מקום לדחות את בקשת האישור על הסף ככל שהיא מבוססת על סעיפים 55 ו-58 לחוק הפיקוח. כמו כן, היות ותיקון מספר 7 לחוק הפיקוח, אשר הסדיר בשעתו הגשת תובענה ייצוגית מכוח החוק, הוחל על עילה שנוצרה מיום 5.8.1997, הוגדרה קבוצת התובעים המיוצגים כמי שרכשו מאת המשיבה פוליסה לביטוח חיים החל מיום 5.8.1997.

           המערער, רואש ויערי השיגו על החלטת ההתיישנות. רואש והמערער חזרו בהם מערעוריהם בעקבות הערות בית המשפט בדיון שהתקיים בפניו, והערעורים נדחו ללא צו להוצאות (ע"א 961/12 וע"א 1921/12, פסק דין מיום 15.7.2013). גם ערעורו של יערי נדחה בהסכמה בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים (ע"א 9585/11, פסק דין מיום 1.10.2013).

2. בקשת האישור שהגיש המערער הוסיפה אפוא להתנהל בבית המשפט המחוזי בהתאם לעילה ולקבוצה שהוגדרו בהחלטת ההתיישנות, וביום 7.2.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת האישור שהגיש המערער (להלן: ההחלטה בבקשת האישור).

           מכאן הערעור שבכותרת, המופנה כלפי ההחלטה בבקשת האישור "לרבות ערעור, למען הזהירות, על החלטת ביניים בתיק זה הכלולה ב"פסק דין והחלטה" מיום 10.11.2011 ... [החלטת ההתיישנות], ככל שהיא נוגעת לקבוצת המבוטחים שאליה מתייחס פסק הדין מיום 7.2.2016" [ההחלטה בבקשת האישור].

3. המשיבה עותרת כאמור למחיקה של הערעור על הסף. בבקשה שהגישה תחילה העלתה היא שני טעמים: האחד, שהמערער כבר השיג על החלטת ההתיישנות וערעורו נדחה; והשני, שהיקף הודעת הערעור אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התמציתיות הקבועה בתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי.