עדרי נ' בר אור - פסקדין

פסק דין

תביעה לתשלום תמורה בגין עבודות צילום שביצעה התובעת עבור הנתבעת.

התובעת העוסקת בצילום, נשכרה על ידי הנתבעת לצורך עריכת צילומים לתכשיטים שמוכרת הנתבעת.

אין מחלוקת כי התמורה המוסכמת בגין יום צילומים היתה 450 ₪.

כמו כן אין חולק כי התובעת הגיעה למשרדי הנתבעת וצילמה שם תכשיטים בהתאם להנחיות עובדת החברה שנכחה במקום. הנתבעת לא שילמה את התמורה, או כל חלק ממנה, והתובעת לא מסרה לידיה את הצילומים, משום שלא שולמה התמורה.

לטענת התובעת, ניסתה בכל דרך ליצור קשר עם הנתבעת, באמצעות מנהלה, מר אילן בר אור, על מנת למסור לו את עבודות הצילום, לאחר שערכה אותן, אך הנתבע לא השיב לפניותיה, התעלם ממנה, וסירב לשלם לה תמורת עבודתה, כמוסכם.

לטענת הנתבעת, סוכם עם התובעת שהתשלום עבור עבודתה יהיה מותנה בטיב עבודות הצילום. מנהל הנתבעת העיד כי אם היה מקבל לידיו את עבודת הצילום ולא היה מרוצה ממנה, לא היה משלם לתובעת תמורתה.

כן טענה הנתבעת, כי מאחר שהתובעת לא מסרה לה את התמונות, נאלצה לפנות לצלם אחר שיבצע עבורה את העבודה.

עוד טענה הנתבעת, שהתובעת לא מסרה לה את עבודתה, ולפיכך היא אינה זכאית לתשלום, וכי הוצע לה סך של 250 ₪ בתום יום הצילומים, אך היא סירבה לקבל את התשלום ועמדה על קבלת מלוא התשלום.

לטענת התובעת, התשלום עבור עבודתה לא היה מותנה בשביעות רצון הנתבעת מהעבודה, ואם הנתבעת היתה מתנה את התשלום כאמור, לא היתה מגיעה במיוחד לתל אביב ומשקיעה זמן יקר בצילומים ובעריכת התמונות.

כן העידה התובעת, כי מנהל הנתבע החליט להתקשר עמה בהסכם בעל פה, לאחר שראה תיק עבודות שלה, והתרשם מאיכות עבודתה.

לטענת התובעת, ברור כי לא היה לה כל אינטרס לא למסור את עבודתה לנתבעת, לאחר שהשקיעה בה זמן ומאמץ רב, והסיבה היחידה לכך שלא המציאה לנתבעת את התמונות, היתה שלא קיבלה את שכרה המוסכם.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בראיות שהוצגו בפני, מצאתי לקבל את התביעה.

איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התשלום תמורת ביצוע העבודה שביצעה התובעת היה מותנה באיכות התמונות. הנתבעת לא הוכיחה כי תנאי זה היה חלק מההסכם שנכרת בעל פה בין הצדדים, והטענה נדחתה על ידי התובעת מכל וכל.

אני מעדיפה את עדותה של התובעת על פני עדותו של אילן בר אור מנהל הנתבעת, אשר לא היתה מהימנה בעיני.

הטענה לפיה התובעת הסכימה לקבל תשלום רק אם התמונות ימצאו חן בעיני מנהל הנתבעת אינה מתקבלת על הדעת, ואני דוחה אותה. מכל מקום, איכות העבודה ממילא לא היתה העילה לסירוב הנתבעת לשלם, שכן לא קיבלה לידיה את העבודות כלל.

התובעת זכאית לתשלום עבור עבודתה, כמוסכם.

התובעת הוכיחה כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין הנתבעת, באמצעות מנהלה של הנתבעת. מקובלת עלי עדותה של התובעת לפיה ניסתה בכל דרך ליצור קשר עם מנהל הנתבעת על מנת למסור לו את עבודות הצילום, אך הוא התחמק ממנה, ובכך ביקש להתחמק מלשלם לה עבור עבודתה.

התובעת השקיעה ממרצה ומזמנה, הגיעה במיוחד ממקום מגוריה בקרית חיים לתל אביב, צילמה תכשיטים משך יום שלם, ועיבדה את התמונות לאחר מכן. סירובה של הנתבעת לשלם לה את שכר טרחתה מהווה הפרה בוטה של ההסכם בין הצדדים.

לטענת התובעת, סוכם עם מנהל הנתבעת כי תמורת 450 ₪ תצלם רק עשרה תכשיטים, ובסופו של דבר התבקשה לצלם מעל עשרים תכשיטים. לטענתה, אמרה לה נציגת הנתבעת שנכחה במקום, איזבל, כי תצלם את כל התכשיטים ולאחר מכן "תסתדר עם אילן".